החיים מסובכים..

ובשביל זה חיים בשביל שיהיה לך מסובך בחיים

אני כבר הסתבכתי אבל...

לא יודעת...למה אני צריכה לסבול?

למה אני צריכה כאבי ראש? שברוני לב?

אני ממילא אחת שלוקחת הכול אישי

הכול קשה... הכול רציני תלוי באיזה תחום..

יודעת להיות רצינית..יודעת להיות ילדותית

יודית להיות צינית יודעת ויכולה להיות כול דבר

תלוי איך זה מתבקש ותלוי מתי..

האם אי פעם אני יצליח שיהיה לי מישהו ושאני יעמיד אותו במקום?

שאני לא יפחד להעמיד אותו במקום? שחס וחלילה אני יגיד לעצמי

לא...אם אני יגיד משהו הוא יפרד ממני לא אני לא יגיד לו זה מסוכן מידי

אז שלא ימצא חן בעינו שיפרד יש עוד הרבה אחרים..מתי אני ארגיש ככה?

זאת פעם ראשונה שנכנסתי לכאן ובכלל שאני כותבת כאן

אחרי מספר חודשיים רב....

כי פשוט מה אני צריכה להיסתתר? למה אני צריכה בלוג חסוי?

אבל ליפעמים זה טוב

מזל שלא מחקתי את הבלוג הזה..באמת מזל...

"תגידי לו שזה לא זה,
תגידי שאת משקרת.
אם הוא ייקח את זה קשה,
תגידי שאת מצטערת.
למרות שאת עצמך עושה,
תגידי שאת מנסה,
ואפשר לומר למזלו,
זה בגללך, תגידי לו.

ואת שוב רואה שזה לא פשוט
להקשיב למחשבות שלך,
את אולי טועה,
ואולי הוא לא יסלח,
תגידי לו שלא יחשוב שאת מלאך"

זה בדיוק ממחיש מה שאני רוצה להרגיש...פעם אחת מתישהו..

לא אני לא רעה.. אני רוצה ללמוד להיות קצת קשוחה אני יותר מידי טובה.

לילה טוב אנשי ישרא.