"מוות הוא הרס טהור, כמו כדור פלדה ענקי שממוטט בניין.
הוא פוגע, אתה נמחץ, ומתחילים לבנות הכול מחדש.
אבל אי-הידיעה, הספק הזה, ההבהוב, גורמים למוות לעבוד יותר כמו להק טרמיטים או כמו סוג של חיידק חסר מנוח.
זה מכרסם אותך מבפנים.
ואתה לא יכול לעצור את הריקבון.
אתה לא יכול להיבנות מחדש מפני שהספק הזה פשוט ימשיך לכלות אותך."
הרלן קובן, מתוך הספר 'היער'.
אז אחרי הרבה הרבה זמן שלא עידכנתי, אני מביא לכם עידכון.
אני לא הולך לכתוב פה משהו עמוק ועוצמתי, כי אין לי מה לכתוב.
אני לא הולך לכתוב פה שירי אהבה ורגש, כי אין לי סיבה למה.
אני לא הולך לכתוב פה משהו שיעמיק את הידע שלכם, כי אין לי מושג מה יעשה את העבודה.
אני סתם כותב כדי להודיע שאני חי, למי שעוד אכפת. (:
אז כן, אני חי.
וכן, החיים טובים. אין לי שום סיבה להתלונן, באמת שלא. קצת נחלשתי בקטע של הבנות, אבל על הזין שלי, אני לא ממהר לשום מקום.
קניתי גיטרה חדשה, גיטרת חלומותיי. (:
ועוד מעט כנראה מולטי חדש בע"ה.
הורדתי את הוומפיאר, הסתגלתי לשגרת בית ספר שוב.
הקמנו מחדש את ההרכב הישן שלנו עם 2 חברי הרכב חדשים, נכנסתי להרכב במגמה ואנחנו בתהליכי הקמת עוד הרכב.
התחלתי לעשן סיגריות (כן, כן, מה לעשות. תפסיקו לדבר על זה בכזאת נאיביות), אבל לא קבוע, פה ושם.
הפסקתי לשתות לזמן הקרוב, בגלל שאמא ואבא גילו שאני שותה כי איזה מלשן אמר להם.
הרחבתי ל9 מ"מ (?) חח
טוב אני לא יודע מה לכתוב, נו.
כמו שאמרתי, הכול טוב, ופשוט, ושגרתי, ואיכשהו אני אוהב את זה.
אז זהו. (:
אה כן, והתחלתי לנגן על באס בנוסף לגיטרה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
