לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הכופר-מחשבות מתרוצצות

קשה לתאר חיים שלמים, ודעות בנושא העולם ב255 תווים. כל בן אדם הוא עולם ומלואו, ולכל בן אדם יש דעות שיכולות למלא מאות (אם לא אלפי) עמודים. בבלוג זה תוכלו לקרוא דעות שלי, שירים שכתבתי, סיפורים שכתבתי ועוד. הבלוג לא חושף את חיי הפרטיים, רק את דעותיי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מטפלת קיימה יחסי מין עם נער בן 14


הסקס מגיעה לכל מקום:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3100586,00.html

 

נראה שה "מטפלת המודרנית" צריכה גם ללמד את הנער עוד דברים מעבר לג'ימבורי.

 

נכתב על ידי , 19/6/2005 06:10   בקטגוריות חינוך  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אלימות-מגיפה במדינת ישראל!!!


האלימות הפכה להיות חלק ממדינת ישראל.

זה עצוב, אבל לצערי זה המצב.

 

בשבוע האחרון, היו יותר מדי מקרי אלימות, ואני מדבר בעיקר על מקרי אלימות בקרב בני נוער.

 

חשבתי וחשבתי, והגעתי לכמה מסקנות, לסיבות האפשריות למכת האלימות הזאת:

 

  • הנוער במדינת ישראל איבד שליטה.
    כבר אין כבוד למורים, מכים מורים ומתעללים במורים.
    אין כבר כבוד להורים-מכים הורים, מאיימים על הורים, ורוצחים הורים.
    אין כבוד למשטרה, מכים שוטרים, מפריעים להם, מנצלים את זה שהם כבולים לחוקים.

    בקיצור, לנוער אין כבוד לכלום. אין מישהו שמצליח להשתלט על הנוער, אין שום דרך לכפות עליו דברים.
    שום דבר לא מונע מנער לא להגיע לבית-ספר, או אם הוא כבר מגיע, שום דבר לא מונע מהנער להשתלולל בבית הספר.
  • הנוער מגיע לרחובות מהר, ושם קורים דברים שמדרדרים את הנוער.
  • הנוער משתחרר יותר; הולכים למועדונים, פאבים, משתכרים, מאבדים שליטה ומכים.
  • אין אכיפה מספקת.
    יש יותר מדי רחמים על נערים, החוק רחמן מדי.
  • בגלל עניין המלשנות, נערים לא מתלוננים על נערים אחרים שפוגעים בהם, עד שהמצב מגיע לבלתי אפשרי.
    הנער שסובל יודע שהרשויות לא יעזרו לו, אולם, הנערים האחרים והנער המציק ימררו את חייו עוד יותר.

לסיכומו של דבר, מדינת ישראל, והחינוך שבה מתדרדר ומתדרדר.


 

נכתב על ידי , 5/6/2005 15:48   בקטגוריות חינוך  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משיח-אמירה שנועדה לחזק את רוח היהודים.


למי שמתעניין, לא-אני לא מאמין במשיח.

אני לא מאמין שקיים כזה דבר, אני לא מאמין שהוא יבוא.

אני גם לא מאמין בתחיית המתים. לחלוטין לא.

 

לדעתי האישית, המושגים "משיח" ו"תחיית המתים" אלה מושגים שכידוע לכולם צצו בימי הגמרא.

בימים אלה, היה קשה ליהודים בגלות, ומנהיגי העם ניסו לעודד אותם על-ידי הפרחת מושגים אלו, וטענה שהמשיח יגיע ויציל את ישראל, ותחיית המתים תאפשר להם לפגוש שוב את הקרובים שנרצחו ומתו.

האמירות האלה היו בדיוק מה שהאנשים רצו לשמוע, ולכן הם האמינו בהם, וזה הרים את המוראל.

 

הנקודה היא, שלאט לאט האמירות האלו התנפח, ומנהיגים אחרים, שרצו עוד שליטה על העם, אמרו שהמשיח ותחיית המתים יגיעו כשעם ישראל יקיים את המצוות, ויהיה ממשומע.

ועם ממושמע, זה אומר חיים קלים למנהיגים.

 

אבל, כמו במקרים של הגולם קם על יוצרו, בתחילה, המנהיגים דאגו לתדלק את השמועות ואת האמונה הזאת, ודאגו לשנותה לפי צרכיהם כדי לעודד את היהודים.

המצב הגיע לכך שהאמונה כבר תדלקה את עצמה,הוסיפה לעצמה חלקים וסעיפים, וגדלה למה שהיא כיום.

 

מסיבות אלו איני מאמין במשיח ותחיית המתים.

אני מאמין שמושגים אלו הומצאו אך ורק כדי לעודד את רוחם של היהודים בזמנים קשים.

 

כיום, כשהמנהיגים הדתיים רוצים לחזק את שליטתם על העם, הם אומרים שעם ישראל צריך לקיים את המצוות, ובכך להיות כפוף להם, ולא למשטר המדיני, ואז יבוא המשיח.

זה ניצול בוטה של תמימות של האנשים, שלא יודעים שהמשיח, במקור (וכן, יש תיעוד היסטורי) הומצא רק בשביל לעודד יהודים ולהעלות להם את המוראל.

אני לא מאמין שיש כזה דבר משיח.

אני לא מאמין בתחיית המתים.

 

ולכל מי שמתחיל לחשוב בלבו איזה כופר אני,

שישים לב לכינוי שלי.

נכתב על ידי , 31/5/2005 15:12   בקטגוריות חינוך  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי: 

מין: זכר




2,259
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , דת , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHaKofer אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על HaKofer ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)