העבר:
חלקי הפאזל ניראים פתאום כה מסודרים.
זה ליד זה.
הרי הכל היה מובן וברור, לפחות כך זה ניראה כיום.
הוא בנה אותי, הוא מי שאני היום.
אין חרטות, לא מצטערת על דבר שעשיתי, לא מצטערת על דבר שאמרתי.
למדתי ואני עדיין לומדת.
זה משמעות החיים.
ישנם חלקים שחורים וישנם לבנים אך ביחד זאת התמונה המלאה.
החזרה:
מתרחשת בפעם השנייה.
מדוע?
אני תמיד יודעת ליפול על הדבר שהכי לא מתאים לי.
החזרה הראשונה, חייה עד היום.
או, העבר הכה רחוק.
או, העבר הכה מתוק והמר.
כזה דבר עוד לא היה,
עד היום... עד היום...
החזרה השנייה, פשוט זכרונות וחשק.
זה מה שאני אומרת וזה מה שאני אמשיך לומר.
ולמרות הכל, העתיד המוחזר חי וקיים בראשי.
העתיד:
לא פה.
לא איתם.
אני רואה איך אט אט הכל מתרחק, אך עדיין יחד.
אני רק מחכה,
מחכה להתחלה הנוספת.
בכל התחומים.
הכל כבר ניהיה לעוס, האדישות מתחילה להציף.
הרצון לעוד, הרצון לחדש, פשוט הרצון...
ומכאן נולדת היוזמה,
היא קמה לתחייה,
היא תציל אותנו, אותי לפחות, לא יודעת מה איתכם...
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
_Sveta_