Invisible Shadow

עד כמה אתם מאפשרים לסביבה שלכם להשפיע על ההחלטות שלכם?

יכול להיות שאני טיפשה, אך במקביל עשיתי מעשה חכם.

אולי הוא היה חכם אך חסר רגש מוחלט, חסר רגש שיתמוך, מעשה עיוור זה היה.

אך הוא נעשה.

וטוב שכך [?]

שני מעשים חופפים אחד בשני.

גורל?

למרות הכל?

למרות כולם?

איני יודעת.

כל כך הרבה דברים יש לומר, הרבה מילים לצעוק, רק מבלי שאף אחד יבין.

לא רוצה.

אולי זאת הדאגה שלהם אשר מוציאה מילים ומעשים אלו לאוויר.

אך באמת... כמה אפשר?

ובפעם המיליון אני אומרת להם: נמאס.

אני הולכת לאט אלט.

הפעם לבד.

לא רוצה אף אחד לידי.

הגיע הזמן שאני אפרוש כנפיים.