הפעם לקחתי על עצמי את ההחלטה הזאת.
כן, הבאתי עוד צ'אנס, עוד היזדמנות למשהו שממלא אותי.
מעטים אשר מסכימים לחלוק את האושר שלי איתם.
בודדים הם.
ובאמת שלא איכפת לי מה השאר חושב, זה לא מעניין אותי, די, שמעתי אתכם מספיק.
סופסוף דיברנו כמו אנשים.
הוא יודע בדיוק את מה שאני חושבת ואת מה שהפריע לי, לא מסתירה יותר דבר.
החלטנו למחוק את העבר המר שלנו ולפתוח דף חדש, נקי, טהור.
עכשיו אנחנו חולקים.
וכבר התחלנו.
אמרת לי שהשתנתי, לטובה,
אני מודה, בחיים לא היה לנו כל כך טוב כמו שהיה אתמול.
למרות כולם אלה היינו רק אתה ואני, כל הזמן, כל שעה, כל דקה, כל שנייה.
ואני שמחה.
וטוב לי.
רק חבל שחלק מהאנשים לא מוכנים לקבל את סוג השמחה הזאת שלי.
זהו רצונם,
אני תמיד אמצא עם מי לחלוק את הרגעים היפים.
כמו שכבר אמרתי לבן אדם קרוב:
"אני מחקתי את העבר, אני שכחתי, עכשיו תורך, עשי זאת בשבילי."
ואחרי תקופה לא קלה, אני מסתכלת במראה וחיוך קורן אושר ממלא את החדר.
אני לא רוצה שזה יפסיק....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
_Sveta_