לפעמים אני באמת לא מבינה את הדורות שמעלי.
אני לא מבינה את הדעות הקדומות שהם חיו איתם,
אני לא מבינה את הנורמות שהיו מקובלות אצליהם
אני לא מבינה את חוסר ההבנה שלהם
אני לא מבינה את הפרימיטיביות במחשבה ובהבנה שלהם.
והכי מאכזב, זה שהדורות שמעלי מתקשים לסמוך על הדור שלנו.
כמובן וכמובן ניתן להביא מיליון ואחת דברים להצדקת החוסר אמון שלהם בדור שלנו, אך באמת, לא כל הדור שלנו הוא "דור מזויין".
לדעתי, בין הדברים הכי מעליבים שיכולים לעשות לאדם אנוש זה שכאשר לא סומכים עליו מבלי סיבה מוצדקת.
-"למה?"
-"ככה."
לכל דבר בעולם הזה שלנו יש סיבה, אז מה הקטע פה?
אני מבינה ישנה את הדאגה שבתמונה אך האם מילתו של אנוש לא מספיקה?
מילתו של אנוש אשר הכי קרוב אליך, לא סתם.
חוסר הניסיון של הדור שלנו בחיים אינו מחייב טיפשות מוחלטת.
סתם באסה שחלקינו זוכים לחוסר אמונה לא מוצדק.