אתמול, יצא לי לבלות את הערב בת"א בהופעה "עבודה עברית", מי שלא יודע, זוהי הייתה הופעה של זמרים ואמנים ישראלים.
לפני כחודש, יצא לי גם כן לבלות את הערב בת"א אך הפעם בהופעה "מרוסיה באהבה".
שתי ההופעות היו באותו המקום, וזה הדבר המשותף היחידי בין השניים.
פירוט:
איך שהגענו לגני יהושוע להופעה של עבודה עברית פילסנו את דרכנו איפשהו בין האנשים שבאמצע במקום נוח וחופשי יחסית.
תקשיבו, הקהל היה מה י-ב-ש... בודדים שרקדו.
לעומת ההופעה מרוסיה באהבה, הבחורות על הכתפיים של הבחורים [שבהופעה הישראלית אולי 2 אנשים היו על הכתפיים], כולם שרים, רוקדים, עושים שמח.
next.
סריקת המקום והאנשים על העיניים [בהופעה "עבודה עברית"] ומה הרוב שותים? קולה.
בהופעה מרוסיה באהבה, וודקה, וודקה, באלטיקה, וודקה, באלטיקה.
הלאה.
בהופעה הישראלית לא היה מונף אפילו דגל אחד... אפילו לא דגל ישראל... נו באמת... הרי כולם התאספו שם לרגל חגיגת 60 שנה למוזיקה הישראלית...[w/e].
בהופעה מרוסיה באהבה איזה דגלים רק לא היו מונפים... רוסיה, אוקראינה ואפילו אנחנו הנפנו דגלי ישראל.... [בושה וחרפה לעם הישראלי].
מה עוד?
תאמינו או לא, אבל בהופעה מרוסיה באהבה היו יותר אנשים מאשר בהופעה "עבודה עברית".
ולא ראיתי שבהופעה הישראלית נתנו למישהו כבוד של ממש.
לעומת זאת, ב"מרוסיה באהבה" כאשר יצאה הלהקה lube שהיא אחת ה-להקות הרוסיות, הרוסים נתנו לה את הכבוד שמגיע להם, באמת.
האם זה אומר שהרוסים יודעים להעריך יותר את האמנים שלהם?
ועוד משהו קטן... הופתעתי לגלות שבהופעה של "עבודה עברית" היו אשכרה אנשים שנירדמו באמצע הקהל =/
פרסו שמיכה והלכו לישון... המ... מוזר. זה כל מה שיש לי להגיד על העיניין.
הפוסט הנ"ל הינו רק נקודת מבט אישית שלי.
נא לא לקחת שום דבר אישית.
תודה וחג שמח לכולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
_Sveta_
