אז הגיע היום, והנה אני נושמת את אויר העולם כבר 18 שנה בדיוק.
איזה עוד יום יש בשנה שבו אתה קם בבוקר יחד עם ברכות, איחולים, מתנות וההרגשה שהיום זה היום שלך?
אני מרגישה כה צעירה, מרגישה שעכשיו מותר לי.
הרבה דברי מתרוצצים לי היום בראש.
הרבה מחשבות, הרבה תיכנונים, הרבה ציפיות.
וזהו אחד הדברים שאני שונאת ביום הזה, הציפייה.
מתי אני אלמד להפסיק לצפות לדברים מסויימים להיתרחש?
מתי אני אלמד שככה אני מסיימת את היום הכה חשוב והניפלא הזה בהרגשת כישלון רק כי ציפיתי למשהו, למשהו שהוא אפילו לא הגיוני?
אך היום אני אחליט לשים את זה בצד.
זה היום שלי ובכל גסות הרוח אני אומר: זין על שאר העולם.
אני אבלה היום, אני אפגוש את היקרים לי מכל , אני אנצל את היום הזה עד הסוף ולא איכפת לי משום דבר אחר.
כי בכל זאת, עכשיו אני יכולה להראות את תעודת הזהות שלי בגאווה! :)
היום הזה התחיל מצויין וכך אני רוצה שהוא ימשיך.
אני מודה לכל האנשים שסביבי ביום הזה ובכל שאר ימות השנה.
לא סתם בחרתי בכם ליקרים שלי.
תודה גדולה לדיאנה, שעמדה לצידי בכל 12 השנים.
כל כך הרבה למדתי ממך ילדה, ואת יודעת זאת.
הראת לי לא מעט, חלקת איתי דברים שבודדים יודעים עליהם.
תמיד ידעתי שעליך אני יכולה לסמוך, תמיד ידעתי שלך אני יכולה לספר הכל.
את אחותי בכל המובנים וההגדרות.
תודה מכל הלב.
תודה כמובן לאנקה, שאותה אני מכירה עוד מהגן.
החברה הראשונה שלי בארץ.
למרות שלמדתי להכיר אותך "רק" לפני כ-5 שנים אני יודעת שאת תמיד תיהיה שם כשאני אצטרך אותך.
תמיד כשיתחשק לי לצאת בערב אני יודעת שאליך אני יכולה להרים צילצול אחד ותוך חצי שעה אנחנו כבר מכסכסות על הכל.
איתך יכולתי לדבר על נושאים כאלה ואחרים שעם שאר האנשים קצת התקשתי.
תמיד הקשבת לי, תמיד ידעתי שאיתך אני מבטאת בדיוק את מה שאני מרגישה.
תודה שאת כאן.
ואיך לא, תודה לאיגור.
בן אדם מדהים שאין כמוהו.
אח אמיתי לכל דבר.
למרות שאין בינינו שום קשר משפחתי, בן האדם הזה ניכנס מהר מאוד למשפחה המצומצמת.
כי בכל זאת, להיתחבר עם אבא שלי זאת משימה לא פשוטה, והוא עשה את זה כמו גדול.
הוא תמיד יודע איך אפשר לשפר לי את מצב הרוח, הוא יודע איך לגרום לי לצחוק, הוא אף פעם לא עזב אותי, תמיד דאג לי ותמיד
היה שם בשבילי.
הוא הראה לי כל כך הרבה, פתח לי דלתות ואף פעם לא פגע בי.
פשוט תודה.
המשך יום נעים לכולם.
ותזכרו, שהחיים צעירים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
_Sveta_
