אולי כאן הבעיה שלי? שאני פשוט טובה מידי?
אתמול נפגשתי עם ידיד שלי, שבשבילי הוא קצת יותר מידיד, והיו לי כמה ווידויים לבצע.
ואז במקרה הוא זרק: "מי שהי שאני יוצא איתה", בהתחלה חשבתי שלא שמעתי טוב אז לא שאלתי שום דבר.
הסתובבנו ברחובות ת"א עד שנחתנו ברסטובר והזמנו אוכל עם בירה.
ורק חיכיתי לרגע המאים, הרגע הזה שבו אני אוכל להגיד סוף סוף את מה שיש לי להגיד, כי זה דורש הרבה
בייצים, הרבה בייצים שאין לי בדרך כלל.
ואז הוא מקבל שיחת טלפון, זו היא, ישר הבנתי בגלל שהוא קם והלך לצד, אז כן שמעתי טוב.
באותו רגע כל הדאון הגיע.
לאחר מכן הוא סיפר לי עליה קצת, מישהי שהוא נפגש איתה, שמוצאת חן בעיניו, אבל הוא גם דאג להדגיש
שהם לא ביחד, ושהוא לא חייב לה שום דבר עדיין... לא יודעת למה הוא הדגיש את זה, אולי בתור רמז
או אולי בשביל להעצים את התחושבה האישית שלו שמה שהוא עושה והדרך בה הוא חושב זה נכון, אולי
חיכה שאני אאמת את מה שהוא אומר.
והסכמתי איתו בהחלט.
אני יודעת שבתאוריה בגלל שהם עדיין לא ביחד יכלתי עדיין לקחת צד ולפתוח מלחמה עליו, אבל אם היא
מוצאת חן בעיניו אז היא מוצאת חן בעיניו, ומי אני שאפריע להם באמצע? אני לא ביצ'ית עד כדי כך...
ועוד למישהי שאני לא מכירה בכלל, כי אולי היא בן אדם טוב ולא מגיעה לה בכלל יחס כזה ממני.
בגדול היא היתה בדרך אלינו עם ידיד כלשהו שלה, ובאותו רגע שגיליתי שהיא מגיעה ישר שלחתי הודעה
לחבר הכי טוב שלי שיגיע, לא יכלתי להיות תקועה בסירה הזאת לבד איתם, לא משהו שהייתי מוכנה
להתמודד איתו, הייתי צריכה את החבר הכי טוב שלי ליידי, שיקנה לי ביטחון שאני לא אתנהג כמו מפגרת.
שישמור עלי שאני לא אגיד משהו לא בסדר.
והגיעו הבחורה וידיד שלה, ולאחר מכן גם החבר הכי טוב שלי.
ברגע שהיא הגיעה הידיד הזה שישבתי איתו, לצורך העניין נקרא לו י', י' נתן לה חיבוק ונשיקה על הלחי,
ברגע הזה הבנתי שהכל שם עדיין ממש טרי, בחיתולים אפילו, זה לא כזה רציני כמו שתיארתי לעצמי,
ואז הגיעה החבר הכי טוב שלי, ובאותם רגעים עדיין חשבתי לפתוח חזית מולה.
ולאחר שישבנו שם כמה זמן הלכנו לאיזור פלורנטין רצינו להגיע למסיבת מטאל אייטיז, אבל כבר נסגר
אז במקום זה הלכנו לבר שאני דווקא דיי מחבבת, הצ'ירס בפלורנטין.
ושם יצא לי לדבר איתה קצת יותר נורמאלי, היא שתתה כנראה מספיק בירה לכמויות שהיא רגילה אליהן,
נפתחה קצת, נהייתה אשת שיחה בכמה רגעים מסויימים אפילו קצת חפרה לי שכבר איכשהו החלקתי
לתוך עולם אחר ולא הקשבתי לה פשוט.
האמת, היא בהחלט בסדר גמור... אפילו קצת תמימה הייתי אומרת, לא יודעת יש בה משהו מן התמימות.
סך הכל רמה גבוהה, וגם הגוף שלה יחסית חמוד.
למרות שהיה איזה קטע שהיא אמרה לי שבתקופה האחרונה היא כועסת על כל האנשים שהיא מכירה
ואני פשוט לא הבנתי מה זה רלוונטי ולמה היא מספרת לי את זה, יש בזה מן המינוס, עשה בי רושם שהיא
מחפשת שירחמו עליה שכולם מעצבנים אותה כל כך.
מצד אחד כמה שהיא בחורה בסדר, אני מכירה את י', ואני לא בטוחה עד כמה היא באמת תתאים לו.
או שאולי אני אומרת את זה רק כי אני לא בדיוק יכולה לתת עליה דעה אובייקטיבית.
נראה לי שאני לא אובייקטיבית בכלל, לא משנה כמה אני מנסה להיות, הרי יש לי רגשות ל-י'...
בכל אופן, בסופו של דבר החלטתי לא לפתוח מולה חזית, אולי גם הייתי מנצחת, אבל לא מגיעה לה יחס
כזה, ואני גם לא רוצה להיות צבועה, ודיברתי איתה קצת על י', שאלתי מה דעתה עליו והיא בכלל מעוניינת
בו, והתברר לי בסופו של דבר שזה דיי הדדי ביניהם אבל היא פשוט לא מרגישה שהוא מראה לה מספיק
שהוא מעוניין בה, אז החלטתי להתערב ולתת פוש לכל העסק.
כי מה לעשות אני ידידה טובה, הוא רוצה אותה, היא רוצה אותו... מי אני שאשבור ואחצה את החיבור
הזה, לקחתי אותו לכמה שניות ואמרתי לו שיילך אליה, שהיא מעוניינת בהתחלה הוא נראה לי קצת בשוק,
היסס טיפה אבל אחרי כמה שניות הוא הלך.
כאב לי בלב בשלב מסויים, בכמה שלבים אפילו, אבל סך הכל רציתי לעשות לו טוב, ועשיתי.
וכל מה שנותר לי הוא לקוות שיהיה לו טוב.
אולי יצאתי מפגרת שלא עשיתי איתו כלום, גם מי יודע בכלל מה היה קורה ואם היה קורה משהו בינינו,
אבל אין לי כוח לשטויות האלו ולהתנהג כמו כלבה או משהו, אני לא כזאת ואין לי לב לדברים האלו,
וחוץ מזה גברים כל כך מאכזבים אותי בתקופה האחרונה שכבר וויתרתי על כולם, נשארו לי רק 3 שלא
ויתרתי עליהם, ובוספו של דבר וויתרתי על הראשון, ועל השני ועכשיו גם על י'.
אין לי כוח להלחם יותר, אולי שיבוא מישהו וילחם עלי לשם שינוי?
