כשהגעתי לקצין מיון של חיל האויר והוא הציע לי להיות מטאורולוגית חטפתי הלם.
לא חשבתי שיש מטאורולוגיה בצבא, אבל מסתבר שהיה ואחרי שקיבלתי הסבר קצר הבנתי כבר למה זה הגיוני.
עשיתי קורס מטאורולוגיה בן איזה חודשיים וחצי ואז כשהגעתי ליחידה המבצעית עשיתי עוד קורס של חודש.
ואת השלב ב' כבר לא עשיתי, הייתי עצלנית מידי.
בכל אופן היה לי שירות בתפקיד נהדר שמעולם לא זלזלתי בו ותמיד הבנתי את חשיבותו, והיי לפחות אני מבינה
עכשיו פחות או יותר עניין במזג אויר (:
בכל אופן השתחררתי בערך לפני שבוע, ולא ידעתי מה אני רוצה לעשות עם עצמי בדיוק ואז התקשר אלי בן אדם אחד
שמסתבר שהוא היה בעבר מפקד יחידת חיזוי בחיל האויר והציע לי עבודה.
אמר שצריך לעבור קורס קצר וכו'...
הייתי איתו במגעים כל השבוע בערך, שלחתי לו קורות חיים, חתמתי על טפסים.
והיו קיבלתי עוד טופס שאני צריכה למלא, ושם אני רואה: "נא לצרף צילום של תעודת הבגרות"
וזה הוריד לי את כל השמחה למכנסיים כי אין לי בגרות מלאה, אני אמנם לא טיפשה אבל בתקופת הבית ספר
כל מה שעניין ואתי זה לדפוק את הראש וכמה שפחות להיות במציאות.
עכשיו אני מבינה שזו טעות, ומאוד גדולה אפילו.
בכל אופן, והוא גם שלח לי כמה הדרכות, שחלק מהן אני מכירה פחות או יותר אבל בגדול הכל נראה לי כמו סינית.
אפילו אחד החזאים מהיחידה שלי היה בשוק טוטאלי.
נראה שמטאורולוגיה תעופתית זה תחום שונה לגמרי.
יום ראשון אני אתן לבן אדם צלצול ואגיד לו שאין לי תעודת בגרות ואם הוא יגיד לי שאין לו מה לעשות בעניין אתחיל לעשות
לו קצת ריגשי, אסביר לו שזה לא מה שקובע את רמת האינטליגנציה שלי או את יכולות הלמידה שלי והכוח רצון שלי, אסביר
לו על העבר הלא מי יודע מה סימפתי שלי ונקווה לטוב.
אם לא בכוח אז בדמעות (;
ולא, זו לא פטריית עשן, זה סוג של ענן CB (קומולונימבוס - ענן ערמתי המוריד גשם, וגם היחיד עם פעילות חשמלית)
