כן אז היום שלי התחיל סבבה אחרי הרבה זמן חזרתי ללימודים כשבראשי ובליבי רק מחשבה אחת> סוף סוף אני אראה אות!! למרות שראיתי אותו כבר פעמיים במשך החופש אבל השבוע בכלל לא... חוץ מהיום כמובן.
אז אחרי שיעור כלשהו ומבחן שהלך לי בו דווקא טוב מאוד! עמדתי עם חברה שלי בקומת ביניים בין הקומה הראשונה לאחרונה והיא גם משקיפה על הקומה הראשונה ששם נמצאת הכיתה שלי... ובגלל שעוד לא היה צלצול ובכיתה שלי עוד למדו תלמידים (בשיעור הזה מחלקים אותנו לכמה כיתות) והוא היה ביניהם אז אנחנו עמדנו שם למעלה כשאני משקיפה ומחכה לראות אותו... ואז היה צלצול כמובן הוא יוצא מהכיתה אחרי שכבר חשבתי שהוא לא בא ועל הפרצוף שלי עולה חיוך. חיוך שלאט לאט דועך לו כי כשהוא יצא מהכיתה בדיוק יצאה מהכיתה ממול עוד תלמידה מכיתתי והוא חיבק אותה. חיבוק שלרגע זה היה נראה לי כאילו הם חברים וזה מה שהרס לי את כל היום. אבל בכיתה כבר הבנתי שלא כי הם התנהגו רגיל כזה לא ממש דיברו...
מה גם שאחר כך כשנכנסנו לשיעור שבו היינו כל הכיתה ביחד הוא לא ישב לידי כמו בשיעורים שהיו לפני החופש וכבר התחלתי לחשוב לעצמי כמה אני מטומטמת שבכלל חשבתי שהוא אוהב אותי (כן רק לציין משהו שלא תתבלבלו הוא אף פעם לא אמר משהו כזה פשוט לפני החופשה הוא פתאום התחיל להתייחס אלי ולדבר איתי ו"להציק" לי שככה זה היה נראה כאילו יש משהו... למרות שהוא מתייחס ככה גם לשאר הבנות אבל אצלי זה התחיל רק לפני חודשיים אז זה עדיין נראה ככה ואת הדברים שאמרתי פה שהוא אומר לי זה הוא באמת אומר רק לי... בכל מקרה ככה החלטתי לפרש את זה! גם בגלל שהייתי דלוקה עליו עוד הרבה לפני זה...) ושנתתי לעצמי עוד פעם "להתאהב" ככה במישהו כמו שאמרתי שאני לא אעשה עד שאני אהיה בטוחה בזה ושנהיה ביחד ואז הייתה הפסקה ואז שוב השיעור ופתאום הוא שוב התייחס אלי הוא דיבר אלי! כמובן שלא משהו נחמד משהו מטומטם סתם כדי להסיב את תצומת ליבי אליו הוא אמר משהו כמו "תביאי לי סיגריה" והרי הוא יודע שאני לא מעשנת בכלל כי יש לי בכיתה תדמית של ילדה טובה כזאת אז זה סתם בצחוק וכמו תמיד הוא אמר את המשפט הרגיל שלו- אל תטריפי אותי (כן הוא נשמע כמו ערס מטומטם אבל הוא בכלל פריק... טוב נו קצת מטומטם כן... אבל עדיין חמודי!) ושוב חזר לי החיוך לזמן קצר והמחשבה שאולי בכל זאת יש שם משהו?!?!
מה אתם אומרים? באמת יש משהו או שזה סתם האשליות שלי?