להסתכל לך בעיניים זה כמו לשקוע בחלום
הם תמיד בורקות נוצצות כאלה...
אני מסתכלת עליך רק לשניה שלא תשים לב
עד שפעם אחת אני מסתובבת להסתכל עליך
ופתאום נפגשת במבט שלך
הלב מתחיל לדפוק חזק להילחץ
אבל מה זה היה?
כלום.
רק מבט.
ואז שוב קורה אותו דבר
והלב שוב דופק חזק
וכל זה ממה?
מכלום.
רק ממבט אחד.
אני נכנסת לכיתה מתישבת במקום שלי
וחושבת אולי היום שוב פעם זה יקרה
אולי שוב תשב לידי
ולפעמים זה באמת קורה
ועל הלב שלי מצטייר חיוך ענק
ואני נכנסת ללחץ
לא מצליחה לתפקד רגיל
לא יושבת רגיל
מחכה לראות מה תעשה מה תגיד
מחכה שתתיחס
ואתה מתיחס
מסתכל מדבר
אבל אני?
אני בקושי עונה
מתביישת
מה יש להתבייש?
זה רק אתה
מי אתה בכלל?
אני כמעט ולא מכירה אותך...
אני הולכת ברחוב עם החברות
עוברת קרוב לבית שלך
ומסתכלת סביבי לראות אולי תצא?
אולי אני אראה אותך?
מקווה ומקווה
עד שפעם אחת זה באמת קרה
וחיכיתי שתגיד שלום
ואמרת שלום...
בדרך המוזרה שלך.. אבל אמרת!
אני רק רוצה לנסות להצליח
פעם אחת אפילו
לדבר איתך
בלי מסכות
בלי פוזות
בלי להתבייש
כן אמרתי לך שאני אוהבת אותך
אבל זה לא היה כאילו זה באמת
אתה לא הבנת את זה ככה
גם לא ציפיתי שתבין את זה ככה
כי זה לא היה בפורום שתבין את זה בתור אהבה כזאת
אתה מדהים אותי לפעמים
כל פעם אני מגלה עליך פרט חדש
וחושבת שאתה הרבה יותר עמוק ממה שאתה מראה
שאתה לא סתם דביל עם סיגריה ביד
אתה הרבה יותר מזה
יש שם עומק..
בהחלט יש עומק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
