למה יו-יו? כי אני מרגישה שאני בתקופת יו-יו כזאת פעם בסדר ואפילו מצוין ופעם על הפנים פשוט חרא.
אני מתחילה להרגיש קצת את השעמום של החופש. אל תבינו אותי לא נכון אני מתה שיגיע כבר החופש ותעבור הבגרות בספרות אבל בכל זאת אני יודעת שיהיה דיי משעמם במיוחד עכשיו שכל מה שאני קובעת עם החברות שלי מתבטל- זאת לא בא לה, זאת לא מרגישה, לזאת אין כסף, זאת לא יכולה בדיוק ביום הזה. סתם מעצבן.
ומה עם אהבה? האהבה עוד לא באה. אני עדיין אוהבת את ההוא או לפחות חושבת ככה מכיוון שאף פעם לא היה לי קשר אמיתי עם מישהו אז אני לא יכולה לדעת אם זאת אהבה אמיתי או שזה פשוט הכי קרוב לאהבה שאני מרגישה ובגלל זה אני חושבת שזאת אהבה... בכל מקרה אני חושבת שאני אוהבת אותו.. אני חושבת עליו אפילו חלמתי עליו כמה פעמים וכשקורה משהו רע אני ישר חושבת שרק שזה לא יקרה לו... פתאטי (לא מאמינה שהשתמשתי במילה הזאת אבל זה הכי מתאים) נכון? בכל מקרה אני לא יודעת מה הוא מרגיש או חושב עלי אני רק יודעת שמהמחצית (בערך!) של השנה הוא פתאום התחיל להתיחס אלי יותר.. לדבר איתי, אם אפשר לקרוא לכמה מילים שהוא "צועק" (בצחוק..) עלי לדבר...
ראיתי אותו היום וישר הלב שלי דפק והוא התיחס אלי הוא אמר שלום =] (-> כך הלב שלי נראה באותו רגע רק עם חיוך יותר גדול ומלא שיניים ומבט מטופש כזה בעיניים). במקרה ראיתי אותו היום פשוט הלכתי לראות הפקות של השכבה והוא בא לשם לא ידעתי שהוא יבוא ועוד אני השתתפתי באחת ההפקות וממש התפדחתי אבל עבר בסדר.
ואוו אתם יודעת יש אנשים שהם ממש טובים בלתת עצות אבל לא עושים את מה שהם עצמם מציעים- אני אחת מהם! אני יכולה לתת עצות מעולות אבל אני בעצמי לא משתמשת בהם- פחדנות. כן ככה קוראים לזה... פחדנות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
