the girl in the green shoes aint going nowhere.

אני בטוחה שמאוד התגעגתם,

ולכן חזרתי.

לא, האמת חזרתי כי לא הצלחתי להרשם ל"במה חדשה".

כנראה הם לא רוצים שהכישרון האדיר שלי

יאפיל על השירים והיצירות באתר.

אז כתבתי שיר.

אני לא כל כך מצליחה להבין איפה טועים ככה, ואיך.

הבנתי שהכל נהיה ורוד פתאום, ועכשיו, הכל הזדהם.

רציתי,חיפשתי והרגשתי בעצם כל מה שאהבתי,

היה כאן,מולי.

לא מכוונה לפגוע,רק מאותה מכנות מדהימה.

הבנתי שטעיתי טעות נוראה.

רציתי חיבוק, נשיקה חמה לפני השינה.

מה שקיבלתי,היה וידוי של תשוקה.

עכשיו,כמה שניות שעברו.

לא עיכלתי, לא אוכלת את גודל הטעות.

שוב עיוורתי את עצמי למה שאני רוצה לראות,

ואת כל השאר השארתי בצד, שאריות.

מה שבעצם מוזר,

שאני נשארתי לבד.

אתה לא שינית דבר במציאות שלך.

ואני, עם הפצע שנפתח.

ועכשיו אני מוכנה.

מי רוצה חתימה?