לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The land of the Beaver, Eagle and Bear.

על בחור ישראלי נורמלי לחלוטין שביום בהיר אחד החליט לנסוע לקנדה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2011

There ain't no rest for the wicked... Money don't grow on trees!


הרבה דברים חדשים קרו.

 

טוב, לא.

 

קנינו כלב חדש. כלבלב, בן 4 חודשים. מותק של ממש, קוראים לו ג'ו. הוא אצלנו כבר כמעט שבוע, אבל באמת שקשה לי להבין איך הסתדרנו בלעדיו. עם כל הבלאגן והצרות שהוא מביא.... הוא פשוט מותק של יצור. הייתי צריך כלב, באמת שכן. הכלב האחרון שהיה לי, ג'ים, מת לפני כמעט חצי שנה, כשההורים עברו לקנדה. עם כמה שזה ישמע מוזר, הוחלט שאי אפשר ליבא אותו לקנדה יחד עם ההורים והוא צריך לנסוע למעין חופשת פנסייה אצל סבא וסבתא ברוסיה. הם דווקא התייחסו אליו ממש טוב - אבל הוא כנראה היה זקן מדי בשביל לעבור חוויה כזו ואחרי לא יותר מדי זמן ברוסיה, הוא מת. 

 

הכלב החדש פשוט מדהים. הוא הכלאה מוזרה בין קוקר ספניאל ופאג, אין לי מושג איך קוראים לפאג בעברית. בכל אופן, התוצאה היא כלב בינוני עם פרצוף מקומט ואוזניים של קוקר ספניאל [ארוכות כאלו], אבל פרווה חלקה לגמרי. מדהים.

 


 

לא יצא לי לספר על זה בבלוג, אבל לא מזמן חוויתי חוויה מאוד טראומטית. אני עדיין לא לגמרי בטוח מה קרה שם.

אני שיכור, אז אין סיבה שלא אספר את זה שוב... 

 

הכל התחיל לפני בערך 7 שנים. שיחקתי משחק מחשב באינטרנט, אני נוטה לעשות את זה הרבה....

בכל אופן, הכרתי שם מישהי. שיחקנו הרבה ביחד, והיה שם קטע כזה, של משפחות וחתונות ומה לא. זה נשמע מטופש, אבל בזמנו זה היה מגניב. בכל אופן, החלטנו, בין היתר כדי לקבל הטבות במשחק, להתחתן במשחק. זה היה "משחק תפקידים" ולגמרי וירטואלי, אבל עם הזמן למדתי לחבב אותה ואני מניח שנקשרתי אליה מאוד. 

אני מניח שזה היה הדדי, כי גם אחרי שהפסקתי לשחק במשחק [המטופש למדי, יש לציין] ההוא, המשכנו לשמור על קשר. היא הייתה הסיבה היחידה שקראתי אימיילים, ועם בוא דור הפייסבוק עברנו לשיחות כמעט יומיומיות. הכל היה יכול להיות נהדר - רק שהיא הייתה קנדית ואני בדיוק התגייסתי. עברנו תקופה לא פשוטה, שלתדהמתי הצלחתנו לשמור במהלכה על קשר - הייתי בצבא, בהתחלה בטירונות קרבית [תותחנים], לאחר מכן במסלול - מ"כים - קורס קצינים... ובמהלך כל התקופה הזו הצלחנו לשמור על קשר. [אני חוזר על זה שוב ושוב, אבל זה דיי מדהים. אני בן אדם שממש לא טוב בכל הקטע הזה של לשמור על קשר. זה לא שלא אכפת לי או שאני לא רוצה - אם הצד השני לא יוזם מספיק, אני פשוט מחליט שכנראה לא חשוב לו מספיק ומוותר...].

בכל אופן, שמרנו על קשר במהלך כל השירות הצבאי שלי. לקראת הסוף, כשהחלטתי שאני הולך ללמוד בקנדה ונוסע לשם באפריל, סיפרתי לה על זה והיא החליטה שאנחנו צריכים להיפגש. בכלל, זה נראה לי מושלם, כל הסיפור הזה איתה.

 

עד שיום אחד, שבוע לפני השיחרור שלי, ובערך שבועיים וחצי לפני שהיינו אמורים להיפגש בקנדה [היא תיכננה לבוא לפגוש אותי כשאני מגיע הבייתה. לא היה לי כ"כ ברור איך כל הנושא הזה ילך, אבל היה עוד זמן עד שהיינו מדברים על הפרטים הקטנים...]. היא נעלמה.

 

בשלב ההוא, היינו מדברים באינטרנט כל יום במשך שעות. קצת הטריד אותי שאף פעם לא דיברנו בוידיאו או בסקייפ, אלא רק התכתבנו, אבל הייתה לה איזו פוביה לא מובנת לכל הנושא הזה ואני לא התעקשתי יותר מדי. 

בכל אופן, היא נעלמה. לא שמעתי ממנה מילה. ביום-יומיים הראשונים, חשבתי שאולי היא עסוקה. אולי יש עומס בעבודה, אולי קרס האינטרנט אצלה בבית. קורה.

לאחר מכן, החלטתי שככל הנראה היו לה מחשבות שניות בכל מה שקשור ללהיפגש. יכול להיות שפתאום היא הבינה שאני אשכרה מגיע עוד שבועיים, ומאיזה "רומן אינטרנט" זה עלול להפוך למערכת יחסים אמיתית... וזה לא התאים לה. מאוד נפגעתי, שהיא פשוט נעלמה ככה. לא רוצה? לא צריך! אבל תגידי משהו. אל תעלמי סתם ככה...

 

אחרי שעברו כמעט שבועיים, התחלתי לדאוג. מילא, לא לדבר איתי. אבל לא להיכנס לMSN שבועיים? למישהי שהייתה יושבת כל יום כל היום בMSN זה ממש מוזר. לא הצלחתי להתאפק וכתבתי בWALL שלה בפייסבוק משהו בסגנון של "היי, איפה את? נעלמת. מישהו יודע איפה היא?".

 

למחרת קיבלתי הודעה מאחת החברות ההכי טובות שלה. מתברר שהיא הייתה בתאונת דרכים קשה. היא נסעה על כביש רטוב, הכביש קפא באיזור מסויים והיא בלמה קצת לא נכון. הרכב שמאחוריה לא הספיק לבלום ולא שמר על מספיק מרחק ממנה ונכנס בה, שניהם עפו מהכביש ונכנסו בעץ. ואז משאית שהובילה גזעי עץ ענקיים התנגשה בשניהם.

 

היא הייתה בקומה במשך כמעט חודש בבית החולים. לפני שבוע וקצת, ב15 באפריל, הודיעה לי החברה ההכי טובה שלה, שהיא נפטרה מפגיעת הראש הקשה שלה.

 

מיותר לציין שהייתי בשוק מוחלט. איך מעכלים דבר כזה?

 

אחרי כמה ימים של זומביזם מוחלט, התחלתי לחזור לעצמי. ויחד עם זה תחושת המציאות התחיל להתעורר בי ספק קטן. זה התחיל כסדק שזרק אחד החברים שלי "מה, אף פעם לא דיברת איתה בווייס צ'אט? וגם לא בסקייפ? איך זה יכול להיות, הכרתם 7 שנים!".

זה המשיך בזה שהתזמון נראה לי פשוט לא הגיוני. כלומר, עד שאני מוצא מישהי שמתאימה לי ואני [עם כל הצער בדבר] מתאהב בה מעל הראש, היא חווה תאונת דרכים ומתה שבועיים לפני שאנחנו נפגשים? באמת? כאילו, זה יכול להיות... אבל זה נשמע כל כך לא מציאותי. :/

 

בכל אופן. התעוררו אצלי ספקות. יכול להיות שזה איזה מישהו, בחור בן 45 אולי, שמקבל סיפוק מיני מזה שהוא התחזה במשך כל הזמן הזה לבחורה וכאילו ניהל מערכת יחסים עם מישהו? יכול להיות, העולם מספיק מעוות כדי שדבר כזה יקרה...

 

אז שאלתי את החברה הזו, דרך הפייסבוק, איפה קברו את הבחורה. אני בכל מקרה הולך לטייל קצת בקנדה, שווה לבזבז כמה ימים על לסגור מעגל ולבקר בקבר של מישהי שהייתה מאוד חשובה לי במשך תקופה כל כך ארוכה...

 

ואז... אתמול. אתמול היא יצרה איתי קשר בצורה מאוד מוזרה. היה לי ממש משעמם [פועל יוצא של זה שאני יושב כל היום בבית ולא עושה כלום...] והחלטתי להוריד ולשחק קצת באותו משחק שבו נפגשנו לראשונה. יש שם צ'אט גלובלי כזה, עם מאות אנשים... התחברתי לשם והתחלתי לדבר עם איזו מישהי, שבהתחלה בכלל חשבתי שזה מישהו, רנדומלית לחלוטין. ואז... גיליתי שזו היא. התחלנו קטע כזה של "גיל, מין, איזור מגורים, שם וכאלה", וגיליתי שקוראים לה ראנה, בדיוק כמו לחברה ההכי טובה שלה. סיפרתי לה את הסיפור ואמרתי, וואו, מה הסיכוי שהשמות שלכם זהים? ועוד שם כ"כ לא נפוץ....

 

ואז היא אמרה לי שהיא החברה ההכי טובה ההיא. שהיא סתם נכנסה למשחק כדי לראות מה שלומי, לדבר איתי קצת עליה וכאלה. בין היתר, היא סיפרה לי ש... אין קבר. היא הייתה איטלקיה במקור, או משהו כזה, ונהוג אצלם במשפחה לשרוף את הגופות ולפזר את האפר מעל האגם המשפחתי. 

 

עכשיו, זה כבר ממש מוזר. אני לא יודע מה לחשוב. אני לא מאמין שמישהו היה מצליח לעבוד עלי שהוא בחורה במשך פאקינג 7 שנים. אני לא מאמין שהיא הייתה מחליטה שהיא לא מעוניינת להיפגש וכל מה שיוצא מזה, ומזייפת את כל הסיפור. מצד שני, הסיפור פשוט הזוי מדי.

 

אני תקוע. אין לי דרך לברר אם זה באמת קרה, אין לי דרך לברר אם היא הייתה באמת, אם היא עדיין ישנה... הרבה מאוד מהדברים שה"חברה" הזו שלה סיפרה לי לא מתחברים. מצד שני, אני פשוט לא יודע מה לחשוב...

 

טוב, אני שיכור, וזה לא מוביל לשום דבר טוב. אני סתם מבאס את עצמי.

והיום בכלל היה חג הפאסחה הנוצרי. מזל ששתיתי היטב לכבודו.

 

שלכם, בעיקר שלי אבל למעשה של כל מי שבאמת רוצה,

נינוס.

נכתב על ידי , 23/4/2011 08:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



And you run and you run, to catch up with the sun - but it's sinking..


הרבה מים עברו בירדן מאז הפעם האחרונה שבכלל חשבתי על זה שיש לי בלוג. ועם זאת, בניגוד להמלצות של אנשים מסויימים, החלטתי שאני בכל זאת צריך לכתוב קצת. זו מעין סוג של טרפיה בשבילי, אני מניח.

 


 

בכל אופן, תקציר על המצב הנוכחי: [בכל זאת, הפוסט האחרון היה ב2009...]

השתחררתי [לפני בערך שבועיים], שתיתי את עצמי למוות [במהלך השבועיים הנ"ל] וטסתי לקנדה. 

 


 

מישהו שאל אותי מה הרעיון בלעזוב את הארץ וללמוד בחו"ל. קשה לי לענות על זה. אני בעיקר רוצה שינוי אווירה, לראות קצת עולם, לחוות הרפתקאה.

כאילו, אם בגיל 22, אחרי שהשתחררתי מהצבא ושום דבר לא מחזיק אותי, ללא כל התחייבויות לאף אדם פרט לעצמי אני לא אצא לחפש הרפתקאות... אז מתי כן?

 

מה גם, זה נורא משתלם כלכלית. אבא שלי הצליח לקבל אזרחות קנדית, כמו גם הצליח להכניס גם אותי לכל העסק. ככה שיוצא שאני הולך ללמוד באחת מ20 האוניברסיטאות הטובות בצפון אמריקה [ככה הם טוענים, בכל מקרה. מישהו שאל אותי כמה יש. אין לי מושג. יהיה מצחיק לגלות שזה 21.] ולשלם אפילו פחות ממה שהייתי משלם על לימודים בארץ. מה גם, זה משתלב טוב מאוד עם כל העניין הזה של אזרחות קנדית - צריך לגור בשטח קנדה 3 שנים מהרגע שהפכת לתושב על מנת לקבל אזרחות. אחרי 5 שנים, אם לא גרתי 3 מתוכן בשטח קנדה, הם מחליטים שאני כנראה לא כ"כ מעוניין באזרחות קנדית ולוקחים לי גם את התושבות. 

 

אז כן, הגעתי לקנדה אתמול. הטיסה דווקא הייתה נחמדה למדי - 30 שעות כולל הכל, פחות או יותר. לא ישנתי כמעט בכלל, אבל קראתי ספר של איזה 600 עמודים במהלך הטיסה.

 

טוב, הגיע הזמן לנסוע לכל מיני סידורים,

נינוס.

נכתב על ידי , 14/4/2011 00:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בן: 34

ICQ: 252729542 

תמונה




2,623

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנינוס.. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נינוס.. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)