|
| 10/2009
יש. ביקשת שאשים לב אך לא ציינת היכן
ואני לא חושב שאוכל להחזיק אותו בידי עוד הרבה זמן.
תזמורת הדלתות הנטרקות מחפשת לעצמה מקהלה
והרעש חושב והרוצחים מהחלום
מתחת לשיער כולנו קירחים הוא אמר ואיך שפתאום
נזכרתי בזה רק מוכיח שלא הייתי צריך להתעורר כל כך מוקדם.
ולחשוב שבאמת האמנתי שאני יכול לעוף.
עבורי זה מדע בדיוני הימים בהם את ואני היינו איש איש לעצמו.
חבל שאת לא חלקיק שאפשר לנשום ולהחזיק בכל הכח עמוק בתוך העצמות.
| |
| |