משהו מוזר מאוד בסיפור הזה. לא הגיוני לי.
מה ההגיון בלענות להודעה יום למחרת? פעם או פעמיים זה מקרה. אם זה נמשך זה אומר משהו. השאלה מה?
האם זו מלחמת התשה? מי ימצמץ ראשון? אני בסך הכל רוצה אותך.
האם זהו מבחן שאני צריך לעמוד בו? "בוא נראה עד כמה שפוי אתה. כמה זמן אפשר לגרד לך את העצבים".
או שהמבחן הוא מסוג: "בוא נראה עד כמה אני חשובה לך. כמה זמן תוכל להשקיע בלהחזיק בבטן".
אולי את מעוניינת בי אבל לא רוצה להראות להוטה מידי. אם כך זה טיפשי וילדותי. חבל על האנרגיות.
אולי את לא מעוניינת. רומזת לי ללכת אבל אין לך אומץ לומר זאת. אם כך זה מוזר ומרושע.
אולי את מנסה לחקות זוגיות שבעיניך נראית אידיאלית. פמיניסטית משהו. אני לובשת פה את המכנסיים. איזה חוויות היו לך שקיבלת תמונה כל כך מעוותת?
ספר נעול. ככה אני יקרא לה. הנעולה.
את חושבת שזה מראה על אדישות? זה לא. לא בגילך המתקדם. זה מעיד על בעיה. ואני מחפש אותך בריאה פיזית ונפשית. לא עם כל מיני נכויות.
אולי זה מה שמפריע לי. שאם זה לא נובע ממקור אמיתי אידיאולוגי וטהור (כמו נגיד מחאה על מצב החברה הטכנולוגית של ימינו) אז זה משחק ילדותי.
את לא שמה עלי?
את לא מעוניינת?
מה הקטע שלך?
יש לי ולך שבועיים מהיום. לקבל החלטה. אם תמשיכי אחרי כן אני יעצור את זה. זה בזבוז זמן להמשיך יותר מכך.
- "רוצה לשאול אותך משהו. למה לוקח לך שעות לענות? זה מפריע לי"
- "יש לי בעיה עם התקשורת בינינו. אני מרגיש שאני לא מצליח להכיר אותך. את לא גלויה בפני. רוצה לספר לי משהו?"
- "את חושבת שהתקשורת תקינה? אין שום בעיה? אם התשובה היא כן אז נצטרך להיפרד איש לדרכו"
ואולי בכלל אני לא נורמלי? אולי זה בסדר שבחורה תהיה לא זמינה רוב היום ותחזיר תשובה בהפרש קבוע של X שעות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
