אבא שלי היה שחיין. שחיין מעולה.
הוא יכל להתחרות עם כל הכרישים,
אבל תמיד שחה במים רדודים, יחד עם כל הילדים.
אולי הוא נהנה להרגיש כמו ילד,
אולי הוא לא העריך את עצמו כראוי.
הוא, בכל מקרה, קרא לזה "ענווה".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
