הייתי הערב באירוע של העמותה. היו שם כולם. זאתי ששכבתי איתה ביום שני וזאתי שלפני חודשיים ואפילו זאתי השחורדינית שהתעסקתי איתה עוד כשהיתה נשואה. מתוקונת לא היתה שם וחבל שלא. היה די מדכא, מלא אנשים. אני די אבוד במקרים כאלו. הכל חוזר אלי. הביטחון העצמי שלי שואף לאפס למרות שקיבלתי פירגונים על הלוק השרירי. הלסבי היה שם ואפילו החלפתי איתו כמה מילים. האיש משחק אותה, מסתדר לו בצבא. טוחן אבל גאה בזה. רוצה לצאת לקק"צ. מי אני שיגיד לו לא. סיפרתי לו על המתוקונת ועל הזונה מיום שני. נראה לי הוא מקנא. חבל. הג'ינג'י התחיל ללמוד טיסה. הרבה כסף. לפחות היה לנו על מה לדבר. הסנובית שהוא התחיל איתה לפני שנתיים רבה איתו. מה שצפיתי כבר אז. עושה לי עינים הסנובית. הלסבי ניסה להתחיל עם השחקנית בהארי פוטר. לא נראה לי שילך לו. היא נשואה ונראית מאושרת. שינסה. מה יכול להיות. המטומטמת התימנית גם היתה שם. המסומם עם השיער החלק היה סנובי כהרגלו. אחות של המשפחה האלטיסטית שבאה מחו"ל שרה לנו כמה שירים עם גיטרה. מזל שהיה גיטרה. יש לה קול מחריד. אבל היא התרגשה - מה שהצליח לרגש גם אותנו.
מקווה שיתקדם משהו עם המתוקונת, חבל לוותר עליה, ילדונת כוסית למדי, חוץ מהאף והתחת. היא לא מאוהבת. היא פשוט צריכה גבר לצידה. שלא יגידו. מתלבט לאיפה לקחת אותה בראשון בערב. אולי לסיבוב בפארק. מעניין מה היא תעשה כשתדע שאני יוצא בשאלה.
מה יקרה איתי בצבא? הרמ"ד אומר שהוא ילחם עלי. מצד שני הוא בנזונה מרושע שלא זורק זין על אף אחד. אין לי כוח להילחם יותר. אם ישלחו אותי למיון אני ילך לקב"ן ויספר לה על השטן הירוק שמסתיר לי את הפרצוף שלה. היא לא תקנה את זה. אולי אני ילך לכלא. יכול להיות נחמד.
אח שלי בדיכאון. זה היה עניין של זמן. אין לו סיכוי. הוא בן 30 ועדיין רווק. מחפש את עצמו במקומות לא נכונים. הוא לוקח כדורים חזקים. מה שמסביר את הרעד הנורא שיש לו בידיים. הוא מקנא באחים שלו אבל אין לו אומץ להודות בזה. אפילו לעצמו. החיים שלו בזבל וישארו בזבל. אין מה לעשות בקשר לזה. עצוב לי לראות אותו ככה. בלי טיפת ביטחון עצמי. אחותי התארסה עם בחור שאני לא יודע איך קוראים לו וסביר שאני גם לא יראה עד אחרי החתונה. לא מזיז לי. היא מאושרת וזה העיקר. מגיע לה. בחורה טובה שמקפידה לשמור על ראש קטן.
אדישות. כנראה מהכדורים שקיבלתי מהפסיכיאטר הקומבינטור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
