טוב כנראה שככה זה כשכלום לא מתקדם. עם הרמ"ד אין לי אומץ לדבר. מתוקונת משחקת איתי משחקים. ואני עוד משתף פעולה. בעצם גם זה לא בטוח. אולי נמאס לה. אחי הלך לישיבה של מזרוחניקים בשטחים. אני מקווה שהוא ימצא את עצמו שם. אני עצוב. וכעוס.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה. אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. מי אמר שלחילונים אין פרות קדושות? אני פשוט לא מצליח להתחבר להתרגשות הגדולה הזו. אז יש צפירה. ויש נר נשמה. זה מה שיחזיר לנו 6 מליון איש? לפחות בדת יש איזשהוא הגיון מעוות שהמשמעות של כל זה הוא סוג של תיקון נשמות וכו'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
