לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

me etc


כינוי:  Space hitchhiker

בן: 41





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


4/2006

הצמחונית


כמה זמן אני כבר מכיר את הצמחונית? לפחות 3 שנים. זה לא משנה. כשאני רואה אותה אני תמיד מרגיש פרפרים בבטן.

ניסיתי הכול. פנייה ישירה. מכתבי אהבה. רמזים דקים ועבים. בסוף נשברתי. אבל הפרפרים נשארו.

במבט מפוכח זה רעיון לא טוב. אלף בגלל שהיא בת 28 ולצערי בתרבות שלנו זה לא מקובל. בית, היא קרובת משפחה מדרגה ראשונה של המלאכית מה שמותיר אותי במצב מביך למדי.

רק לאחרונה, לפני כמה חודשים, התחלתי להבין אותה. מה שמעמיד אותי עכשיו בנקודת מבט של רחמים. אני מרחם עליה ועם זאת מאוהב בה.

הפנים העדינות שלה משוועות לאהבה. אבל יש לה מחסומים. כנראה מחוויה מינית שעברה. אולי אונס. מה שמסביר את הרתיעה שלה ממגע פיזי.

אני מוצא את עצמי מזדהה איתה באלף דרכים. ומפנטז על סקס איתה באלף ואחת תנוחות. אני לא חושב שזה הדדי. מבחינתה אני טיפוס רגיש ומסקרן. לא יותר מזה. אלא אם כן אני טועה (מה שממשיך להזין את הפנטזיות שלי).

כשאני איתה אני מאושר. היא טובה. פעם היא סיפרה לי על הזיון שלה עם הלסבית. ואני רתחתי בתוכי מזעם. למה היא צריכה את זה? כמובן שהפגנתי אדישות. אני לא מוכן להתבזות עד כדי כך.

בפעם הראשונה שראיתי אותה. לא הצלחתי להתרכז בכלום. העינים התכולות שלה מלאות הבעה. אני צולל לתוכן בדיוק כמו בשירים. מין קומבינציה של רכות, חוסר ביטחון ועוד משהו שאני לא מצליח להגדיר.

היא מטופלת אצל פסיכולוגים וכנראה לוקחת תרופות. יצא לי לדבר איתה פעם או פעמים על זה.

פעם היינו יותר בקשר. היינו נפגשים ומנתחים התנהגויות של אנשים. יש לה הבנה לא רגילה לנפש האדם. לפעמים היא מגזימה. כמו למשל בדיעות שלה על המלאכית. היא פשוט שונאת אותה ואת בעלה. אני לא מצליח להבין למה. היום אני כבר לא מדבר איתה על דברים כאלה. בעיקר סמול טוק בסופי שבוע.

אני מחכה לה. בכל יום שתבוא. שרק תרמוז.

לא נעים, אבל כשאני שוכב עם מישהי אני לא יכול להפסיק לחשוב עליה. לפעמים זה עוזר... כמו עם הזונה מיום שני. היא לא הבינה מה נכנס בי. פמפמתי אותה שעה עד שהסדינים היו רטובים מזיעה. אני מאוהב בה וזה הסיבה שאני משתדל לשכוח אותה. לא לראות אותה. לדבר איתה בקרירות. אבל זה לא עוזר. איך אפשר?

 

אח שלי התקשר מההתנחלות. עוד לא התרגל למקום ולאווירה. אני מברך על הצעד הזה שעשה. גם אם לפעמים נראה שזה סוג של התרסה מצידו. אבל אני משתף פעולה. גם עם הנחמדות המוגזמת שלו.

הוא צריך תמיכה. גם היא תגיע מכיוון עוכר ישראל שכמוני.

תהיה מאושר אח יקר ותעמוד על שלך. אל תיתן שיזיינו אותך.

נכתב על ידי Space hitchhiker , 29/4/2006 01:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSpace hitchhiker אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Space hitchhiker ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)