אז ככה, בעיקר כדי להרגיע, אחרי הפוסטים האחרונים והבהחלט מדאיגים שלי, ואחרי ההיעלמות הבלתי מוסברת שלי, אני מרגישה שאני חייבת קצת להרגיע...בשתי מילים אני אגיד שהכל בסדר...זתומרת, דברים לא הסתדרו, והמצב עם ההורים שלי עדיין מזעזע, אבל אני כבר לא נותכת לשטויות האלו להשפיע עלי... ליבנה אמר לי פעם "נעה, תנסי להיות שקופה, לתת לדברים לעבור דרכך בלי להיות מושפעת ככה מדברים, אל תתני לכל הדברים הקטנים האלו לערער אותך ככה, ולהפיל אותך ככה"....
אז למרות שהוא אמר לי את זה לפני שנתיים כמעט, אני לא שוכחת וכן מפנימה, גם אם באיחור..אבל עדיין זה קשה...אז במקום להפוך את עצמי למכונה שלא מרגישה כלום, לא נפגעת ולא שומדבר, אני מתנתקת מהכל, ככה אני עדיין שומרת על היכולת שלי להרגיש, ובדיעבד גם מונעת מעצמי הרבה כאב...
התנתקתי כמעט מכולם, לא דיברתי כבר המון זמן עם רוב החברים שלי..לא שמעתי כבר המון זמן מכל האנשים הכי יקרים לי בעולם..זה עדיף להם... זה עדיף לי...אם לא היה קורה מה שקרה עם שירלי, אם לא הייתי מקבלת ממנה כזאת כאפה לפנים, אולי לא הייתי נסגרת ככה כלפי העולם, אבל אפשר להבין אותי... לא...? אחרי כזה מעשה מכוער מצידה, האמון שלי נעלם לגמרי...מי יכול להבטיח לי שזה לא יקרה שוב?? אז אני מתגוננת, אני יודעת שזה סתם לברוח...אבל זה הדבר היחיד שאני יכולה לעשות כדי לשמור על עצמי..תבינו..וסליחה...
ס-ל-י-ח-ה...
ובנימה טיפה פחות כבדה===> הנה כמה תמונות חדשות שלי שצילמתי במצלמת אינטרנט החדשה שלי חחחח האיכות לא משהו, אבל אניוואי, אין טעם להתכחש...זאת אני...
ועודפעם..
ושוב....תמונה קצת מפחידה...\=
מממ...וזהו...
נקווה לטוב...זה כל מה שנשאר לי לעשות....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
