לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ג'ימי לנצח


ככה זה כשאמא כל היום בצ'ט, אבא הודי שחוץ מלאכול צ'יקן טיקה אין לו מושג מהחיים, וסבתא שמנקה תבית בשביל חדר.

Avatarכינוי: 

בת: 36

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2006

קצת סדר


כמו בסרטים מצויירים, מלא מחשבות רצות לי בראש. כמעט מוחשיות, כמעט אפשר לגעת בהן.

כל שיר מעלה זיכרון, כל מילה מעוררת געגוע.

איש אחד אמר לי פעם שתשרי-חשון הם חודשים קשים, שתחושת המועקה המלווה אליהם לא ייחודית רק לי, אלא מלווה עוד לא מעט אנשים. עבורי זו תקופה של חשבון נפש שמלווה במועקה ומחנק בגרון. ניסיון לתקן את שקילקלתי וללמוד מטעויות העבר. אחרי החגים, עם החזרה לשגרה העניינים מסתדרים והמחשבות מקפלות את עצמן וחוזרות, כל אחת, למגירה השמורה לה.


לפני כמה ימים נחתם פרק נוסף בסיפור שמלווה אותי כבר קרוב לשנתיים.

לא קל לשנות פאזה ולהפסיק לחשוב עליו 24/7.

לא קל לנסות לעבור הלאה.

לא קל לעטות את אותה מסיכה מחוייכת במשך רוב שעות היממה ולהשתמש בטון העולץ והשחוק שאימצתי עוד בימים השחורים.

לא קל, אבל למה ציפיתי בעצם?

מהרגע שהחלטתי לצעוד את אותו צעד גורלי לעבר מערכת יחסים שכשלונה צפוי מראש- גזרתי על עצמי ימים קשים.

אף תפאורן לא הבטיח לי שהעתיד יהיה ורוד, אף עורך לא הבטיח להשמיט את הסצינות  הכואבות, אף מאפרת לא הבטיחה להיות שם גם אחרי שייגמר כדי לטשטש במייק אפ את הצלקת שתישאר.

מודעת לגמרי לסיכונים נכנסתי לאותה מערכת יחסים מקוללת , לוקחת בחשבון את הלילות הלבנים, והקנאה, והבכי שצפויים לי, אבל בטוחה שאני בוחרת בדרך הנכונה, שאני הולכת אחרי הלב ואחרי האושר היחסי שלי.

 

אני לא מתחרטת על אותה החלטה שקיבלתי בזמנו, אני רק יודעת שאם היום הייתי צריכה לבחור, כנראה שהייתי בוחרת אחרת.

הצירוף הקטלני של תמימות ילדותית ועומס רגשי הוליד מערכת יחסים לא בריאה, שלא לומר הרסנית. בפרספקטיבה של אדם קצת יותר בוגר אני יכולה להצביע על הנקודה בה דברים היו צריכים להיגמר סופית ולא להמשיך ולהימרח על פני שנתיים.

 

 

אחת לכמה חודשים נכתב מעצמו פוסט שמספר על קצר בתקשורת בינו לביני. אחר כך בא פוסט של פיוס ואחריו פוסט של געגועים וכמיהה לביחד.

אני יודעת שזה לא נגמר עדיין.

אני יודעת שעד שהוא יתייאש צפויים לי ימים לא קלים של ציפיה וגעגוע.

אני גם יודעת שחושלתי ושאני כבר מספיק מיומנת כדי לא להתרגש.

 

אבל עדיין זה קשה.


יש כמה אנשים שלא הספקתי לקיים איתם שיחת פיוס. ויש אחד שהספקתי, אבל לא רצה לסלוח.

למרות שעכשיו כבר מאוחר אני מתנצלת בפני כל מי שסוחבים איתם משקעים מריבים איתי. אני יכולה להיות ביץ', אני יודעת, אבל אני חושבת שזה לא יהיה שקר אם אגיד שאני גם יודעת להתנצל ושהסליחה שלי, כשהיא באה, באה ממקום מאוד עמוק ואמיתי. מצטערת על הכל.

 

שנה טובה.

נעה.

נכתב על ידי , 3/10/2006 16:11  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'ימי לנצח ב-7/10/2006 17:01



13,186
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לג'ימי לנצח אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ג'ימי לנצח ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)