ג'ימי לנצח

מבט חטוף על מדף הבשמים שלי הזכיר לי את הבושם של החורף שעבר. נכנסת להתקלח והולכת לחדר שלי להתלבש.

ג'ינס ישן ומחמיא מלי קופר, חולצה ירוקה חדשה שתתאים לעיפרון הטורקיז שיתחום לי את העיניים.

אוספת את השיער, מנקה את הפנים ומאפרת את העיניים. עיפרון טורקיז, צללית בצבע שמנת ומסקרה.

נעליים, חגורה, תיק עם שתי קופסאות סיגריות וכדורים נגד כאבים.

עושה הכל כדי להיות מתוקתקת, שונאת לשכוח דברים.

שניה לפני שאני עולה לעבודה יש את הרגע הזה שבו אני צריכה לבחור בושם לאותו ערב. ה amor amor שלי שמור לערבים מיוחדים עם אנשים מיוחדים. פלאוור של קנזו כבר נמצא בסוף שלו. Love de toi מתאים לקיץ ולימים  בהם המצברוח שלי טיפה יותר מרומם והבושם החדש שקיבלתי לראש השנה לא משהו לטעמי. מאחורי כולם מצאתי את הריח של השנה שעברה. מיהרתי ולא היה לי זמן להתלבטויות, לקחתי אותו והשפרצתי ממנו איפה שצריך.

יותם הקפיץ אותי לעבודה, הגעתי חמש דקות לפני הזמן כי אני שונאת לאחר והדלקתי סיגריה. הרוח, המרלבורו לייט והבושם שבחרתי החזירו אותי לסתיו של שנה שעברה, כשקניתי את אותו בושם. זכרונות, תחושות ותמונות של סתיו הציפו אותי.

רונית שחר הופיעה באותו ערב וזרתה לי מלח על הפצעים. היא שרה על פרידות ועל לבד ועל אהבות ואני הרגשתי איך ששורף לי. השירים שלה והריח שלי הכניסו אותי לתוך מערבולת רגשית והדמעות שהציפו לי את העיניים מרחו לי את הטורקיז והמסקרה.

אומרים שמלח על הפצים מרפא.. אני יכולה רק לקוות.

הריווינד הזה בא לי מוקדם מדי, עוד לפני שהייתי חזקה מספיק כדי לעמוד בו.

הריח של פעם היה מוחשי יותר מכל זיכרון או תמונה. הבושם של הימים ההם היה לי כבד מדי הפעם.

רונית חתמה את ההופעה ב"להתחיל להמשיך" ואני הבטחתי לעצמי עוד כמה ימים של התבוססות בכאב וזהו, אני חייבת להרים את עצמי.

נעה