ג'ימי לנצח

הופעות מלנכוליות צפויות החודש.

מדף הדיסקים שלי עבר ריענון לקראת העונה הקרה.

my friend the chocolate cake חזרו להתנגן במערכת שלי. גם bang gang ו opeth החורפיים החלו להישמע יותר מברגיל.

אבל יותר מהכל, החורף הקרוב יהיה בסימן neil young ו johnny cash הנוסטלגיים עליהם גדלתי.

אתמול הופיע אצלנו הרכב שמנגן מוזיקה ברזילאית, היה לחוץ ולא היה לי רגע לעצור ולהקשיב. כשנגמרה ההופעה והאולם נשאר ריק התחלנו לטאטא ולקפל שולחנות לצלילי red army bluse של הwaterboys. הרוב היו מרוצים מבחירת השיר האיכותי וכל אחד אחד מאנשי הצוות התכנס פנימה ולקח את המחשבות לכיוונים שלו.

אחרי שניקינו וסידרנו התיישבנו לסכם את כל החשבונות שלנו מהערב ובחוץ השתוללה סופה. רוח וגשם חזקים כמו שיש רק על ראש ההר. כשהשמיים נרגעו נסענו הביתה. התקלחתי, נכנסתי למיטה וניסיתי להרדם. מישהו לחץ play והסופה חזרה במלוא הכוח. דרך החלון ראיתי הבזקי אור ואחריהם רעמים מתגלגלים. כל רעם הזכיר לי את המלחמה וסוף העולם נשמע קרוב.

כל הלילה לא ישנתי.

בבוקר היה נראה כאילו מישהו עבר על הנוף עם סמרטוט וניקה ממנו את האבק.