בחלום אחד אני והמניאק בבריכה במושב, הרבה אחרי שעוברות שעות הפתיחה. יושבים בצל, בבגדי ים קטנים ומבוננים אחד בשני. אני שוכבת על הרצפה ואוכלת ענבים סגולים והמניאק מלטף לי את המותן.
שנינו שזופים ואוהבים נורא אחד את השני. אוהבים ושונאים.
הסצינה נקטעת כאשר שער הבריכה נפתח ולשטח הבריכה נכנסים שני חברים של הורי. הם לא מבחינים בנו ואני אומרת למניאק שיסתתר לפני שנידפק שנינו. אחר כך אני הולכת לדבר איתם, להסביר שהיה לי יום קשה בעבודה ובאתי לנוח קצת בבריכה, ושלא יידאגו, אני לא אכנס למים כי אני לא זוכרת איך שוחים. הם מהנהנים בהבנה ואני יודעת שנחסך ממני תשלום קנס על חדירה לשטח הבריכה שלא בזמן המותר. כשאני מפנה את הראש ומחפשת אחר המניאק אני רואה אותו מסתובב ומנקה את שטח הבריכה, אוסף לכלוך וזוקר לפח. שני החברים של הורי מבחינים בו ואני יודעת שאני עומדת להיענש על המפגש איתו ועל השקר ששיקרתי לשניים.
בחלום אחר אני זוכרת מכתב מהנסיך, מכתב ארוך מאוד, של כמה דפים, שמתקבל אלי לחדר במלון נידח בו אני ישנה. והנסיך כותב לי שהוא אוהב ומתחרט ומבין מה הוא הפסיד. ושהוא רוצה לפצות ולהיות ולחבק אותי כשקר לי. ואני יושבת וקוראת ובוכה, כנראה מאושר, ויודעת שלעולם לא אחזור לדבר עם הנסיך שהפך את הנשמה שלי למצולקת.
בברכת שבוע טוב וחודש מוצלח מהקודם,
נעה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
