הרפתקאות הצב-נחש

כפי שחזה צ'יף מסאי אחד, שעות ערנות חריגות, בתוספת פסקול חדגוני (הכולל חריקות מתגברות והולכות עד הגעה לשיא של בכי א-טונאלי) מביאות לפרצי יצירה קצרים (אך מרוכזים). באחת מאותן שעות, עת אני מכופף את רגליה של בתי לכיוון הבטן (ידוע גם כ"תנוחת האופניים"), נכתב שיר הגזים (לשיר במנגינה של "ידיים למעלה, על הראש"):

רגליים לבטן

וללחוץ

כל הגזים

ייצאו לנו בפלוץ