בוקר שבת, שבע וחצי. המכונית נוסעת חרישית בכבישים הריקים, שירים ישראלים ב 103, אבא נוהג, מאחורה אמא ותינוקת במושב בטיחות. עוד במכונית: מחצלת, קרם הגנה משמש, פירות, מגבות, מטליות לחות, בגדים להחלפה לתינוקת.
אני חוזר בדמיוני שלושים ושלוש שנה אחורה, שם את עצמי במושב הבטיחות (היו בכלל אז?) והתמונה נראית לי מאוד דומה. הכבישים ריקים, שירים ישראלים ברשת א' (אולי תסכיתים?), שמיכה ישנה במקום מחצלת, קרם ההגנה בטח לא היה עם מקדם 34 אבל הפירות היו אותם פירות.
אני מזמזם עם אריק לביא שברדיו ומחייך.
"לים לים לים
כולם הולכים לשם
הגוף שזוף ומשוזף
אפילו קצת שורף באף
נבנה ארמון גדול מחול
לים לים לים"
["לים לים לים", 1981, המילים:חמור, הלחן: עממי]