הרפתקאות הצב-נחש

אני לא יכול לומר שהכרתי את אודי פוגל ז"ל, אבל פגשתי אותו בשירות מילואים ב 2002, בהר ברכה. זו היתה אחת התעסוקות האינטנסיביות ביותר שהיו לנו, והראשונה בה לא הגענו עם הרכב עד המוצב (!). אני זוכר שדיברתי עם אודי על תחושת המבצעיות והאיום בקו והוא, בצניעות ובשקט, סיפר שמבחינתו משמרת בקו הזה היא מנוחה יחסית לנסיעה לביתו בנצרים. מאז נפגשנו מספר פעמים, באימונים או תרגילים, ותמיד אותו שקט, ואותו חיוך מבויש.

לפני מספר חודשים הייתי בתעסוקה מבצעית באלון מורה. לילה אחד הוקפצתי לאיתמר, היה צמיג בוער על הגדר ההיקפית וחשד לחדירה. פרקנו, סרקנו, עברנו מבית לבית וחיזל"שנו. ניסינו לשמור על מבצעיות אבל איכשהו, זה לא הרגיש אמיתי.

בעיתון, ביום ראשון בבוקר, היתה תמונה של אודי עם הדס ז"ל, לובשת חולצת "הלו קיטי". לתמר שלי יש חולצה כזו.