כל התוכניות לכתיבת איזה פוסט מופת התנפצו להן אל מול סלעי המציאות הקשה, 3 שיחות תמיכה ממשתמשים בין 20:00 ו 21:00 בערב והמון שינויים של הרגע האחרון המתבשלים להם בעבודה.
ניסיתי לחשוב, איך בעצם, אני מרגיש, ערב לפני שאני יוצא לעוד ארבעה שבועות ליד שכם, מלכת השומרון (אבל למה בחורף, קיבינימט), וגיליתי שאני לא מרגיש כמעט כלום. עומס היתר של היום שלפני (ובעיקר של הערב שלפני), הותיר אותי מרוקן וקהה-חושים. אבל קודם, נגיד אמש, או אפילו היום בבוקר, הרגשתי משהו, לא? כן. אז כתבתי איך הרגשתי. לפני שנה בערך - וראו זה פלא, זה מדויק גם היום.
הנה זה.
יאללה, הולך לארוז תיק, הגיע הזמן.