הרפתקאות הצב-נחש

מדבר. 

שקט. בלי אנשים מרגע שעברנו את מסילת הרכבת ועד קו הרכס האחרון.

בלי כלי רכב, דרכים, בתים, קליטה בסלולרי. בלי אור מלאכותי (רק הירח, כמו פרוז'קטור מכה בעיניים המתחפרות בשק השינה).

רק חברים טובים, מפה, תרמיל, מים ואוכל. והמדבר. הכי בסיסי שיש, הכי פשוט שיש, הכי נכון שיש.

בדיוק מה שהייתי צריך. בדיוק.