הרפתקאות הצב-נחש

אחרי בערך שעה בדרך, כשהרעש של צמיגים מחליקים על אספלט נבלע מזמן ברקע, אני יוצא מהבקעה הצרה. הרכס הירוק תמיד מתנשא משמאלי, מימיני נפתח העמק ומלפניי כבר ניצבת אותה שרשרת גבעות מיוערת. עם העמק, נפתחות גם הריאות ומתמלאות אויר, מעבר לקיבולת הרגילה שלהן. על גבעה, ליד קבר שיח', ניצב פסל של פרש על סוס, ומשגיח על העמק, כמו אז. אני קורץ לו, ולמרות ההבעה החמורה על פניו הוא לא מתאפק וקורץ לי בחזרה. אני פונה שמאלה בכביש צדדי ומוזנח, שעשבים עולים בו, בין סדקיו, ומתחיל להעפיל אל הגבעות.

הביתה.

לשם אני נוסע עכשיו.