הרפתקאות הצב-נחש

ראינו אותו אתמול. לא נורא, בעיקר החצי השני. תודה לכל מי שהנמיך את ציפיותנו.

ריבוט

הפעם האחרונה בה מילאתי טופס טיולים יוצא הייתה בצאלים, הזדכיתי על שישה ג'פ"סים, וזה כמעט נגמר במשפט על דריסת בוחן רכב בדרגת רס"ב.

זה היה פשוט לעומת טופס הטיוחים שמילאתי אתמול, בעבודה (לשעבר). בין 13 התחנות שעברתי ניתן למנות את הספריה (פעם ראשונה שביקרתי בממ"ד שכוח האל ההוא בשנתיים), 4 פקידות מסוגים שונים (ת"ש? מין? כלכלה? כן, כלכלה), חתימה על התחייבות שלא נסעתי בכביש חוצה ישראל בשלושת החודשים האחרונים, ועוד התחייבות לשלם 50 ש"ח על כל פעם שנסעתי. כמו כן הצלחתי להעביר את רכבי השרוט והחבוט (אז נסענו קצת בשטח, אז מה?) מתחת לעיניהם הבוחנות של קצין הרכב (למה קצין? אני חושב שעליו נאמר "שמלה לך, קצין תהיה לנו") ומנהל התפעול. מנהלי הישיר חתם שמילאתי את כל חובותיי המקצועיים (עאלק), מסרתי את כרטיס העובד שלי ומכרתי את עשרות אלפי האופציות שהוענקו לי במשך שנות עבודתי המסורה (ועכשיו אני לא צריך לעבוד בחיים, גם אחרי שאקנה יאכטה, מטוס לירג'ט וג'יפ גרנד צ'ירוקי עדיין אוכל לחיות על הריבית).

אחרי שהורדתי את כל הג'אנק שנעצתי בקירות הקיוביק, נותרו רק שלושה קירות מתכת 

אפורים ומשמימים, שהביטו בי באלם.

משכתי בכתפיי, יצאתי החוצה והלכתי הביתה.

רילואד

היום הלכתי ברגל לעבודה (החדשה). 17 דקות, דרך הרחובות האחוריים. לא רע בכלל. אף אחד לא חתך אותי, לא צפר לי, ולא נתקע בנתיב השמאלי במהירות 60 קמ"ש. אולי אני אמשיך עם זה, עד שיתחילו הגשמים הרציניים. הגעתי למשרד ואחרי 5 דקות הייתי אחרי טופס טיולים וכוס קפה. הבוס החדש עזר לי לגרור שולחן לחדר (חדר!!) והתחלתי לקרוא כל מיני specs ו- Admin Guides. נראה מעניין. בוודאי שונה.

רבולושן

בימים אלו אני מסיים טופס טיולים נוסף, מסוג אחר. יותר קשה, בודאי רגשית. יש הרבה תחנות, ובכולן אני מדבר עם אנשים שאכפת להם, מנסה להבין, מנסה להסביר. אבל לא צריך לאסוף חתימות. ההזדכויות לוקחות לא מעט זמן, אבל אחרי שהן יסתיימו, אני מאמין שאני אצליח לצאת מהמטריקס הפרטי שלי.