הרפתקאות הצב-נחש

למה בלוגים? למה לקרוא בלוגים? למה לכתוב בלוג?

תשובה אחרת אני מתחיל לשמוע בזמן האחרון. מסתבר שיש בלוגים שתשמע בהם דברים חשובים, ולא תשמע אותם בכלי תקשורת אחרים (ובלוגים הם כלי תקשורת, בין אם נרצה בזה או לא). כך למשל, בעת המהומות המוסלמיות (ערביות?) בצרפת לפני כמה חודשים פרצו בדנמרק מהומות דומות מאוד. למעשה, חלקים ניכרים מהעיר השניה בגודלה בדנמרק היו תחת עוצר במשך למעלה משבוע, בניסיון כושל להשתלט על הפורעים. דבר מזה לא פורסם מחוץ לדנמרק, באף כלי תקשורת דני דובר אנגלית, עד שהסיפור דלף החוצה תודות לבלוגר דני.

רוצים עוד דוגמאות? יש. יקיר בלוג זה, הגמר"ש, שאל לפני למעלה מחודש "האם קבוצות אופורטוניסטיות שוחרות מדון, כמו עיתונאים בידיעות אחרונות, נוטות לשקר רק למען משכורת, או שהם פשוט נהנים מזה?". מעבר לכתיבה השנונה (כהרגלו) הוא חושף שוב את עליבותה והטייתה הפוליטית של התקשורת המיינסטרימית בישראל, גם בכתבה חסרת הקשר פוליטי (לכאורה) כמו כתבה במוסף ספרות או מחשבים. ממש למחרת כתב יקיר אחר של הבלוג, אוון מלוני, על פרשיית הקריקטורות שהסעירה את העולם המוסלמי וחשף כי רוב צרכני התקשורת המערביים לא נחשפו מעולם לקריקטורות עצמן, ולכן לא יכלו להגיע לדעה משלהם באשר לסיבה לפרוץ הסערה (שווה לקרוא).

לא התכוונתי להגיע לפוליטיקה בבלוג הזה, לא לפתוח בדיונים פוליטיים ולא להתנצח עם אף אחד. אבל גם עם כל הכוונות הטובות הללו, בעודי מקפיץ את הנפיל הבוקר לתחנת הרכבת, ואני התגלמותו של טוני סופראנו (זקן בן שבוע, שיער סתור, עיניים נפוחות, נעלי בית וטרנינג בצבעי הדגל האיטלקי), לא יכולתי להתעלם מכרזות הבחירות הקוראות להצביע ל"קדימה".

אומר רק זאת: אל תצביעו ל"קדימה". אל תצביעו ל"קדימה". אל תצביעו ל"קדימה". בחייכם. אתם יודעים שאין שם כלום, רק ריקנות והבל רוח. בעידן הנוכחי בפוליטיקה הישראלית, בו למצע המוצהר ולמפלגה אין שום משמעות, משמעות ההצבעה היא רק את מי נשלח לכהן בכנסת. אתם לא רוצים להצביע עבור צחי הנגבי, רוחמה אברהם (שרת הפנים מטעם "קדימה", לכל השדים והרוחות!) ואלי אפללו. אתם לא רוצים להצביע לאולמרט. מה לעזאזל משותף לחיים רמון, אהוד אולמרט, שאול מופז, שמעון פרס ורוני בר-און (כן, ההוא מפרשת "בראון-חברון"), חוץ מאופורטוניזם ציני, תאוות שלטון בלתי נלאית וצורך לקפוץ על עגלת הפטורים מביקורת, ציבורית או משפטית? "קדימה" היא שיא חדש באופורטוניזם הפוליטי בישראל, קיצוני בסדרי גודל מ"הדרך השלישית" או "מפלגת המרכז" ז"ל (מישהו זוכר אותן בכלל?). בחייכם. תתעלמו מהחיבוק הבלתי-מרוסן ותעודת ההכשר של התקשורת ל"קדימה". זו בסך הכל מפלגת הבובות האולטימטיבית של אוליגרכיית ההון-שלטון הישראלי. כל מי שקשור ל"קדימה" הוא אתרוג היום של התקשורת הישראלית ולא יכול להיות דבר רע יותר לדמוקרטיה. ולמי ששכח – שרון היום חבר קופת חולים, לא חבר ב"קדימה".

אני יודע שאין אלטרנטיבות, ואין למי להצביע. גם לי אין למי להצביע. הבחירות בעוד 11 יום ואין לי שמץ של מושג למי. אבל גם בבחירה בין הנבלות והטרפות בפוליטיקה הישראלית, יש שרץ שניצב מעל כולם. בבקשה. בחייכם. תנשמו עמוק, תנקו את מסך העשן מהעיניים, סגרו את הטלוויזיה וזרקו את העיתונים. קחו עשר דקות ורק תחשבו את מי אתם הכי פחות רוצים לראות בכנסת הבאה. תודה.