(והפעם פוסט אורח: גמר"ש!)
מעל 60% מאוכלוסיית המדינה עומדים לקרוא ידיעות אחרונות השבת. חלקם הגדול יקחו את מוסף 7 ימים, המוסף הנקרא ביותר במדינה, ושם תצפה להם כתבת שער גדולה. אני מתכבד לצטט, מילה במילה:
"לא צריך להעביר יותר מדי אינפורמציה לציבור במהלך קמפיין. הציבור הישראלי, כשהוא מאמין לך, הוא ילך אחריך" (ראובן אדלר)
קניתם?
צוות פרסומאים המציא ומכר לציבור את המפלגה | באידאולוגיה לא התעסקו כמעט, רק בהשגת השלטון | אמירה לם התלוותה ל"קדימה" במשך חודשייים וראתה איך זה עבד: יצירת המותג, האודישנים, המסרים הנוצצים, היעילות העסקית, ההשתקה וההרדמה (עמ' 32)
קראתם? יופי. הפנמתם? בכלל יופי! עכשיו אתם יודעים מי זו קדימה! עכשיו אתם יודעים איך עבדו עליכם, איך מכרו לכם עטיפה, "קמפיין שהקים לעצמו מפלגה". בלי תכנית, בלי מדיניות. רק למכור, ועכשיו אפשר ללכת הביתה ולנוח.
מה תעשו עם זה עכשיו?
אה...
אני יודע. עכשיו כולם יתפעלו איזה יופי של עיתונות לוחמת, ואיזה אומץ לפרסם כזו כתבת תחקיר, ואיזו חשיפה. דרך אגב, העיתון הזה נמצא בידי מיום רביעי, למחרת הבחירות, ויש לי יסוד להניח ש"התחקיר" לא נכתב בשלישי בלילה. אז למה, לעזאזל, לפרסם אותו אחרי הבחירות, ולא שלושה ימים לפני?
אה, ברור. כי אז הם היו עלולים חס וחלילה להסתבך עם ראש הממשלה.
זו לא הפעם הראשונה שאני טוען, והמארח היקר כאן טוען, וגם עוד אחרים, שלעיתונות יש מטרה, ומה אתם יודעים - המטרה הזו לא כוללת סעיף של להביא לכם אינפורמציה רלוונטית. המטרה הזו כוללת סעיף אחד: למכור. גם אם זה אומר לטשטש אתכם, כדי להשיג נקודות אצל מי שבאמת חשוב כאן במדינה. וזה לא אתם.
דרך אגב, הכתבה עמוסה פנינים לאין ספור, מתוכן אביא כאן אחת:
"אריק יצר תחושה שיש על מי לסמוך. עם אהוד הזענו הרבה להגיע למשהו שמשדר אמינות".
רפי גינת יקר, עורך ראשי של ידיעות אחרונות: אתה יכול להמשיך להזיע.
לך - כבר לא מאמינים.