זבל
האמנם חלק בלתי נמנע של כל טיול בטבע? האם אפשר אחרת? הסעיף השלישי באמנת הדאגה הסביבתית של המקבילה הניו-זילנדית לחברה להגנת הטבע מבקשת מהמטייל לאסוף זבל, שלו ושל אחרים, וממדגם של ארבעה חודשים באותה ארץ רחוקה, זה עובד להם לא רע בכלל. בארץ נוהגים להידרש לקמפיין המוצלח של הגנה על פרחי בר בשנות השבעים (?) בכל פעם שדנים בחינוך הציבור לשמירה על איכות הסביבה, ואפילו בחג הנוכחי נראה שאם מבקשים מהציבור יפה, חלקו לפחות נענה לבקשה. כותב שורות אלה, נאמן למסורת חוגי סיור, נוהג להסתובב בחיק הטבע כששקית זבל מלאה תלויה בירכתי תרמילו (וכמה ריקות ממתינות בפאוץ'), כפי שמעיד פרט מתוך התמונה שבראש הבלוג:
אין לי בדרך-כלל בקשות לקוראיי, אבל בחייכם, זה לא קשה. תשאירו את הטבע במצב לא פחות טוב, ואם אפשר יותר טוב, ממה שקיבלתם אותו. תודה, וחג שמח!
וכמובן,
זה בומרנג.
אתם זורקים כזה, אנחנו מחזירים כזה (וזה רק העובי).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
