הנה שבתי. מוזר לשבת מול הדף הריק אחרי (מה שנדמה כ) זמן כה רב. תוסיפו לזה את הג'ט לג שדומה שאני שרוי בו, תוצאה של סיורים בלתי נגמרים בלילה וחום אימים ביום, ותקבלו דיסאוריינטציה מוחלטת. נו, נראה מה ייצא מזה.
כוכב נולד
אקשן כמעט ולא היה בקו הזה. בודאי שלא מצד האויב (כוחותינו זה כבר סיפור אחר). אז מה נשאר? 8-8 בהאמר, או בסופ"שית הידועה לשמצה, בהם "הזמן לא נוסע, הזמן לא נוסע, למרות שזה מה שזמן אמור לעשות". שממון ההווה והשפיכות התמידית משרים על הברמן השווה (להלן ברמ"ש) ועליי יצירתיות טאפטית, שהיא-היא הורתן של יצירות מופת כדוגמת "בפרדס ליד הקשת, אני רץ עם הטשטשת", "עוד חוזר הטשטוש שזנחת לשוא" או להיט הקו "שוב הדיסקוס כאן".
הגשש החיוור
לילה. חושך. כולם ישנים. רק שני השובבים שלנו, סגן קפוצ'ון וסרן קפוארה, מחפשים בעיות בין הגבעות. והגשש? ישן.
הרבה דברים הרגיזו אותי בקו הזה. מקום טוב בראש הרשימה תפסו הגששים. גשש אחד קורא עיתון בזמן פתיחת ציר בסיור בוקר (ולא מבין מה לא בסדר, עד שכאפה של הדלמטי מאפסת אותו). גשש אחר פולט כדור (במזל, אל מחוץ להאמר ולא פנימה) בזמן סגירה על רכב חשוד ליד הגדר. אבל הגדיל מכולם הגשש הבכיר, פאדי "כלאם פאדי". פותח ציר ב 60 קמ"ש, אפילו עקבות של קרנף לא תזהה ככה על הטשטוש. לא מוכן לקום בלילה לחוות אדומות, "שהסיור יחזל"ש". והכי גרוע – מכסת"ח את הפאשלות של הכפופים לו ("סמי לא פלט כדור. זה היה נוהל מעצר חשוד". שבחתונה שלך יעשו לכלה נוהל מעצר חשוד, יא חרא). אבל אחרי שראיתי את קצין הגששים של החטיבה החלטתי למלא פי מים. עם פנים צרובות משמש, קמטי ניסיון בזוויות העיניים ושפם בדואי מכובד יכולתי לצפות לקול בס עמוק, צרוד מאלפי סיגריות טיים. לא הייתי מוכן לסופראן שבקע. פשוט לא מוכן.
Ctrl+Alt+Del
עולים לסופה ומתחילים לנסוע. מדווחים בקשר לחמ"ל והקשר נכבה. ונדלק שוב. מדווחים שוב. אותה תוצאה. "אי אפשר לצאת לשטח בלי קשר" מחליט המ"פ החדש, קפוארה. נוסעים לסדנה. שעה מאומצת של חקירה מעלה את הפיצ'ר הבא: אם לוחצים על כפתור הדיבור במע"ד ועל הבלם של הג'יפ, ביחד, הקשר מבצע restart. עוד שעתיים עבודה וגם זה מתוקן.