הרפתקאות הצב-נחש

לא מחפש תיוג, ולא מיון ולא מדרוג.

בכל מה שכתוב כאן יש משהו ממני, והרוב המכריע של מה שכתוב כאן גם נכון, או לפחות היה נכון בעת כתיבתו. האנשים אמיתיים, והאירועים קרו, גם אם פה ושם שיפצתי אותם, לטובת הסיפור (פריביליגיה של מספרי סיפורים מאז ומעולם). אבל כל זה לא אומר שיש לי אינטרס לעשות את הקריאה פה קלה. כמעט תמיד (ובודאי כאשר מדובר באישי) אני מעדיף את העמום והפתוח על פני הבהיר והסגור. גם מי שמכיר את הדמויות והמאורעות צריך בד"כ להתאמץ כדי להבין במה מדובר, לא כל שכן מי שלא מצוי בסוד הדברים. לעתים הדברים יכולים להתפרש ביותר מדרך אחת [ובמאמר מוסגר אוסיף, שלא פעם מצאתי בפוסט שכתבתי משמעות חדשה זמן רב אחרי שנכתב ופורסם פה.]  אז למי שתהה, זה במתכוון. ולכן גם איני מחפש טבעות בלוגים להצטרף אליהן, ולא קטגוריות לקטלג לפיהן את הפוסטים השונים. הפיצ'רים החדשים האלה נראים לי בבחינת מוסיף הגורע, ולא יבואו בשערי בית ספרנו. וגם לא תופיע בצד הבלוג רשימה של הדמויות הפועלות.

מה כן יבוא בשערינו? ובכן, רשימת הנושאים לטיפול הולכת ומתארכת, אבל החיים לא עוצרים לרגע, המצות לוחצות בבטן, והמדבר קורא לי, במין היפוך של יציאת מצרים...