הרפתקאות הצב-נחש

(לתרמילאים הישראלים בדרום אמריקה)

[הערה: כל הכתוב להלן נכתב למרות, ואולי דווקא בגלל, שכל התרמילאים הישראלים שפגשנו כאן בינתיים היו נחמדים, נעימים ובאופן כללי - אנשים טובים]

אל תרימו את הקול, אלא רק במקרים קיצוניים. תשיגו הרבה יותר אם תדברו בצורה רגועה, ובעיקר אם תשתמשו בהומור. המקומיים כמעט ולא צועקים (טוב, לא כולל בכביש) אז למה אתם?

למדו ספרדית. אפילו קצת. רק כמה שיעורים. לא תאמינו כמה זה יעזור לכם, ובעיקר כמה זה ישפר את איכות הטיול. המון מקומיים מתעניינים בכם ובחיים שלכם (ועל הדרך תוכלו להשתתף בהסברה לטובת מדינת ישראל הקטנה ומוקפת האויבים). כשתכנסו לזה גם תופתעו לדעת כמה חיי המקומיים יעניינו אתכם. וכמובן, הרבה יותר קל להתמקח בספרדית.

טיילו לא רק עם ישראלים. יהיה לכם מעניין לפגוש אנגלים שיכורים, אוסטרלים שיכורים עוד יותר וקיווים מגניבים. יש גם צרפתים נחמדים (טוב, אולי שניים), קנדים, אמריקאים (כשהם לא עסוקים מדי בלהתנצל כמה בוש גרוע) ואפילו גרמנים נסבלים, במנות קטנות. תפתחו קצת אופקים, מה קרה?

קחו את ההרים ברצינות. קחו ציוד טוב לקור ולגשם, בדקו היטב את האוהל שאתם שוכרים בסוכנות ולמדו קצת את מפת הטרק (למרות שיש מדריך, או חמר, שיודע את הדרך). למדו את תיק העזרה הראשונה שלכם. למדו מה זאת מחלת גבהים, ואיך לזהות אותה. ואם זיהיתם אותה - אל תשחקו איתה, בלי דאווינים של צבא. אין פסים של 5 ק"מ בארץ ישראל (גם לא בזו השלמה, ולא בטירונות היחידה). אנשים מתים מזה, אתם יודעים.

אל תצפו לתרבות עסקית מערבית. אחרי הכל אתם בעולם השלישי (שני, לכל היותר). החוזה לא יקויים עד אחרונת האותיות, יהיו פשלות, ההסעה לא תצא בזמן ואל תתפלאו אם במושב לידכם תשב עז. אם רציתם יקיות, למה לא נסעתם לטיול בגרמניה, אלא פרו? אל תנסו לכפות את המוסכמות התרבותיות שלכם על המקומיים, נסו להבין את שלהם. בכל זאת, אתם אורחים כאן.

והכי חשוב - קבלו הכל, קודם כל. כל מה שתראו, שתשמעו, שתעשו. הרבה דברים לא ייראו לכם בתחילה, קודם כל תקבלו אותם כמות שהם, אחר כך תעכלו אותם ורק בסוף תחליטו מה לעשות איתם.

תעשו חיים משוגעים ותשמרו על עצמכם, שתוכלו לצאת גם לטיול הבא (בכל זאת, גנים פולנים או לא?)