יש ימים שנמרחים, מבוקר עד ערב, בישיבות, ריאיונות, שיחות מסדרון והפסקות קפה.
יש ימים בהם אתה מזגזג בין נושאים, מנסה לכבות עשרות שריפות עם אצבעון מלא מים, מתמרן ללא-הרף בין אנשים שרק תובעים ותובעים.
יש ימים בהם אתה מרגיש אבוד, משתתף סביל, מחפש את הזנב של עצמך ומחכה שיחשפו את הבלוף שלך.
יש ימים שבערבם אתה מסתכל אחורה ולא ממש מבין לאיפה חמק היום ומה, לעזאזל, השגת בעצם.
אבל מדי פעם, יש יום שבו שיחה אחת של שתי דקות מרוממת כל-כך את הרוח, שהחלטה אחת שלקחת מוכיחה את עצמה, ואתה מרגיש שמשהו אתה עושה נכון, שיש משמעות בהימצאך שם.
מזל.