הרפתקאות הצב-נחש

עוד מעט, חצי שעה לכל היותר, ייכנס לחדר מפלצת השניצל.

"שניצל?" הוא ישאל, בקול חשדן, כשל אמסטף שעומד להיכנס לחדר לא מוכר.

"שניצל?" אענה, בקול חושש, כשל ילד שהדלת לחדרו נפתחה זה עתה ע"י אמסטף מזיל ריר.

"שניצל!!" הוא יקרא, בקול גרוני ועז, כשל אמסטף, שהחדר אליו נכנס זה עתה התגלה כמקור פוטנציאלי לא אכזב של ילדים.

"לא שניצל" אגיד בחוסר תוחלת, בעוד חיי הילד חולפים לנגד עיניו.

"שניצל! שניצל! שניצל! שניצל!" ייצא במחול סביב-סביב לי.

אולי היום אני אסכים, ואלך איתו לאכול שניצל. דווקא טעים שם.

[הבהרה: הקפוצ'ון אינו בעד הרג או סירוס שיטתיים של אמסטפים, באשר הם]