הרפתקאות הצב-נחש

פרק שני, ובו מנופצת תמונת העולם הורודה

(לפרק הראשון)

מכל הגיבורים שנחשפו בפרק הקודם, נשארתי בקשר בעיקר עם גידי. גידי היה מרוצה מעבודתו, השקיע שעות רבות והיה דומה שהוא רואה ברכה בעמלו – קידום לראש צוות עם שנתיים וחצי ניסיון בלבד, משכורת טובה, רכב צמוד. הוא עבד עם חברים, החברה הצליחה, ובכל זאת משהו לא היה בסדר. היה נראה כי גידי שרוי תחת לחץ רב, אולי ללא פרופורציה למצבו. הוא הרגיש כי היחס אליו מלמעלה, מהנהלת החברה, אינו הוגן. לא אחת נפלה עליו האחריות למשגים שלא הוא שגה, ולהיפך – פעם אחר פעם הוא לא זכה בקרדיט שהיה שלו בדין, על הישגים חיוביים שהשיג. הוא התייעץ עם עומר, שהיה הממונה הישיר עליו, לאחר סבב התזוזות והקידומים בחברה, וזה האחרון הרגיע אותו. "זה לא איך שזה נראה" הוא אמר לגידי, "מאחורי הקלעים פועלים כוחות שונים ומשונים. ככה זה בפוליטיקה ארגונית. אבל אל תדאג – אני דואג לך".

יום אחד, הגיע מנכ"ל החברה האמריקאית (שכזכור מהפרק הקודם, קנתה את החברה בה עבדו) לביקור פתע בארץ. בלי לבזבז זמן, הוא הזמין את עומר לארוחת ערב, אחד-על-אחד.

"עומר, גילינו עליך את האמת. אין לך דוקטורט מ MIT, יש לך בקושי תואר ראשון מאוניברסיטה ישראלית. אתה לא בן 34, אתה בן 27. לא עבדת 4 שנים כארכיטקט מערכת במיקרוסופט ולא מכרת אלגוריתם שלך לנאס"א במיליון דולר. זו הדלת – אנא ממך, עבור לצידה השני ואל תחזור. שלום ולא להתראות".

מסתבר שכך הוא הציג את עצמו ואת קורות חייו. ואיך החברה גילתה את ה"פערים"? ובכן הם היו במגעים עם מספר קרנות הון סיכון על השקעה בחברה, ואחת הקרנות ביצעה את תהליך ה Due Diligence כהלכתו, ובדקה את קורות החיים של בכירי החברה. עומר ידידנו לא הופיע ברישומי MIT כמי שהשלים שם דוקטורט (או מאסטר, או בורגר בארוחת צהריים).

אחר כך, בטלפון, גידי וגיא התעמתו איתו, אבל הוא הכחיש הכל, טען שזו קנוניה המכוונת נגדו וששופכים את דמו. טענותיו של גידי, כי עומר היה זה שגזל ממנו את הקרדיט על הישגיו, והאשים אותו במחדלים שלו-עצמו, נותרו ללא מענה. עומר לא נראה עוד במשרדי החברה.

עברו עוד מספר חודשים עד שהנשורת הרדיואקטיבית מהפיצוץ סיימה ליפול. כך למשל, בזמנו התעניינו שניים מבכירי החברה באפשרות של לימודים לתואר גבוה באוניברסיטות אמריקאיות מובילות. עומר קישר ביניהם לפרופסור שהנחה את הדוקטורט שלו ב MIT, והלה החליף עימם מספר אימיילים. לאחר הגילוי הם יצרו עימו קשר בטלפון והוא לא ידע על מה הם מדברים, ובודאי שלא הכיר את עומר. כנראה שעומר זייף את כותרת האימיילים (E-mail header) ואולי אף פרץ לחשבון של הפרופסור.

גידי וזוגתו ניתקו כל קשר עם עומר וזוגתו, וגידי הוסיף והציב אולטימטום בפני החברים המשותפים, "אני או הוא". אחרי מספר חודשים הוא זכה להכרה מהנהלת החברה וקודם לדרגת מנהל הפיתוח של הסניף הישראלי. גיא פרש מהחברה והחל ללמוד לתואר ד"ר במנהל עסקים, באוניברסיטה אמריקאית מובילה. מוקי עזב את החברה לתפקיד של דירקטור שיווק בחברת הייטק גדולה, ולאחר פרישתו נתגלה כי חגג עם כרטיס האשראי של החברה. ועומר – לא שמענו ממנו, ולא שמענו עליו.

(לפרק השלישי)