הרפתקאות הצב-נחש

(לפרק השלישי)

לפני כשבוע, בעודי חוכך בדעתי, האם סיפורו של עומר שווה פוסט, ואם כן, איך לכתוב אותו, אני מקבל אימייל מגידי. הוא מעביר לי אימייל ששלחה לו רות, שעבדה עם כולנו באותה חברה ראשונה. מאז היא הספיקה ללדת, לשבת בבית ולחזור לשוק העבודה, לחברה גדולה ובריאה. וכך היא כותבת:

היי!

לא תאמין את מי ראיתי פה – בא לריאיון – עומר... אני חושבת שהוא היה קצת בהלם לפגוש אותי, עובדת כאן. דיברנו קצת, רק סמול טוק, כי לא מצאתי טעם בלשאול שאלות או לקבל תשובות. הוא שאל קצת על החברה – אמר שהוא מתגעגע לעבוד בחברה גדולה, כיוון שמאז עבודתו במייקרוסופט עבד רק בחברות קטנות... J. אני חייבת להודות שגם אני הייתי קצת בהלם, ולא ממש ידעתי מה לעשות. אני בספק אם עכשיו, כשהוא יודע שאני עובדת פה, הוא ירצה לעבוד פה (ואולי זה לא יזיז לו, כי בכל מקום יהיה מישהו שמכיר מישהו... זו מדינה קטנה). ואז חשבתי אם אני צריכה לומר משהו לבחור שראיין אותו. אני לא מכירה אותו, אז החלטתי לעזוב את זה. אם עומר ייתן את שמי כממליצה ויתקשרו אליי לא אשקר, אבל אני לא אתחיל עניינים כאלה בעצמי – בלאגן גדול מדי, ואני לא רוצה להיכנס לזה. בכל אופן חשבתי לספר לך...

לפני שבועיים ראיתי שה COO של חברת Shopping.com (במקור דילטיים הישראלית), נירב טוליה (מה זה השם הזה לעזאזל?) התפוטר, עקב כך שהחברה גילתה "אי דיוקים" באיך שהציג את ההיסטוריה התעסוקתית שלו ואת השכלתו האקדמית. בעיתון של יום שישי הקודם פורסם כי שמעון מלכה, תושב קרית גת, הורשע בעבירות של מרמה והפרת אמונים, כאשר זייף את קורות החיים שלו על מנת לזכות במשרת מנהל אגף ההנדסה והתשתית בעיריית קרית גת.

אז מה המסקנות?

קודם כל, שיש הרבה נוכלים בשטח. ואולי זה פשוט ממה שזה נראה – רוב החברות בארץ, בין אם פרטיות או ציבוריות (או ממשלתיות) לא בודקות בציציותיהם של המועמדים למשרות, גם כאשר מדובר במשרות בכירות.

בנוסף, שוב ראיתי עד כמה הכל קטן פה, בפרט עולם ההייטק, וכולם מכירים את כולם, קשורים לכולם ועבדו עם כולם. ועדיין, את הנוכלים האמיתיים (שלא לומר המעורערים בנפשם) זה לא מרתיע.

ולבסוף, יש פה איזה לקח על אחריות. אם החברה הראשונה שעומר הונה אותה היתה חושפת אותו בפומבי, אולי אפילו פונה למשטרה, היה קשה לו הרבה יותר להונות חברות נוספות (ואולי אפילו הוא היה מופנה לטיפול פסיכיאטרי, שאין לי ספק שהוא זקוק לו). אם אנשים כמו רות היו מגדילים ראש, ומפגינים אחריות כלפי סביבתם ומקום עבודתם, היה קשה יותר לנוכלים כאלה. אבל רוב החברות מעדיפות לכסת"ח, ורוב האנשים מעדיפים להתנהג כמו עוד כבשה שנטמעת בעדר.

וברמה האישית – פקחו עיניים. הפרטים בסיפור טושטשו כדי למנוע זיהוי של הדמויות הפועלות, אבל אם מישהו נתקל בבחור מקסים ומרשים העונה לתיאור, בנסיבות דומות (חיפוש עבודה וכו'), ורוצה לדעת אם מדובר בנוכל ששמץ מעלילותיו נפרש פה, הוא מוזמן לכתוב לי אימייל.