הרפתקאות הצב-נחש

זה לא בשווייץ, זה על שביל הגולן, בעלייה מצפון להר בנטל. מלמטה למעלה: מאגר בנטל, הר חרמונית, הר חרמון.

על שום מה ולמה שביל הגולן? אנשי התיירות בגולן, מתוסכלים (ובצדק) מכך ש"שביל ישראל" אינו עובר ברמת הגולן, עשו מעשה ויזמו את סימון "שביל הגולן". השביל סומן בשיתוף פעולה בין עמותת תיירות גולן והועדה לשבילי ישראל. השביל מתחיל בכניסה לאתר הסקי בחרמון ומסתיים בעין תאופיק אשר בדרום הרמה (ולהיפך), ואורכו 120 (או 130, או 140) ק"מ, (תלוי את מי שואלים). רובו עובר באיזורים שהיו פחות מתוירים במזרח הרמה (ולראיה – רק 31 ק"מ מתוכו היו מסומנים עוד קודם לכן). צבעי הסימון הינם לבן-כחול-ירוק, והוא נפתח בחג השבועות של השנה שעברה.

מאז שסומן השביל, צמחה בלבנו המזימה ללכת אותו. שיקולי מים, פריחה ומזג אויר דחפו אותנו לאביב כעונה הנבחרת. שיקולי משפחה ועבודה דחפו אותנו לחלק אותו לשני חלקים וללכת כל חלק סביב סופשבוע ארוך. נבחרת החלומות שהורכבה למסע כללה את שלושת בני משפחת צ'ון ואת אבימה הזכור-לטוב, שלצורך המשימה זכה בתואר "צ'ון של כבוד".

בין חגים, מבחנים ושרב סגרנו על שלושת הימים שלפני ליל הסדר כמועד. מפקדת המבצע חילקה משימות, השף אבימה הרכיב תפריט והרס"פ הנפיל נשלח לקניות. מפת סימון שבילים מס' 1 עודכנה למהדורת 2008 (בה מופיע השביל), איציק נהג המונית הוזמן להתייצב בעין זיוון ביום רביעי ב 9:30, תרמילים נארזו ונעליים ווקססו. ברבע לשבע בבוקר, אור ליום רביעי, נכנסתי לאוטו ויצאתי לדרך. בזה-אחר-זה נאספו השותפים, בכפר תבור עצרנו לקנות ארוחת בוקר וכמה דקות אחרי 9:30 הגענו לעין זיוון. איציק כבר חיכה לנו וללא שהיות העברנו את הציוד למונית ונפרדנו מהפוקוס הירקרקה. בנסיעה מהירה הגענו לכניסה לאתר החרמון, נפרדנו מאיציק ומרחנו אולטרסול. הסימון הראשון התגלה על סלע, מעט אחרי הקופות...