(לא אתה, איפי, גם פה יש צ'יף)
לבוקר ג'ים, שחי במערב הפרוע, היה קול פנימי, שתמיד הציל אותו מצרות. יום אחד, בעודו רוכב לעבר השקיעה על סוסו האהוב, אמר לו הקול הפנימי "תתחיל לדהור, עוד מעט תרדוף אחריך קבוצת אינדיאנים". האיץ ג'ים בסוסו ודהר לעבר הנהר, ואכן, לאחר כמה דקות ראה מאחוריו קבוצת אינדיאנים. כמה דקות אחר כך אמר לו הקול הפנימי "אתה יכול לעצור, הם ישיגו אותך בכל מקרה". עצר ג'ים את סוסו והמתין, והנה האינדיאנים משיגים אותו, מקיפים אותו במעגלים, צווחים בשפתם המשונה ומנופפים בטומאהוקים. אמר הקול הפנימי "ג'ים, הכן מוחטה מכובדת בפיך, ותירק אותה בעינו של הצ'יף כשיתקרב אליך". ג'ים כחכח בגרונו ממושכות, עד שאגר מוחטה סמיכה וכבדה. וכשהתקרב אליו הצ'יף בתנועות מאיימות, ירק בעינו.
"וואי וואי מה שהם יעשו לך עכשיו" אמר הקול הפנימי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
