האימייל הבא נחת בתיבת הדואר שלי באחד מאמשים אלו, פרי עטו של הקודקוד (לאחר תקרית קטנה שקרתה לנפיל בערבות ניו-זילנד). מאחר והנ"ל (הקודקוד) לא נענה (בינתיים) להפצרותיי לפתוח בלוג, וכך לחלוק עם העולם את סגנון הכתיבה הייחודי שלו, קבלו פוסט אורח של הקודקוד.
"...
אנו נכנה את הארוע בשם הצופן מצמדו של מייקל שומאכר
מייקל שומאכר ידידנו החליט להשתתף בראלי פריס דקר עם קפנדריה קטנה לאזור MOUNT COOK.
ישנם אמצעי תעבורה שונים המובילים את החפצים בכך למחוזות חפצם במהירות, בבטיחות אך בעיקר בשקט נפשי. ישנה חברת הסעות אשר כלי רכבה הם יקים עקודים, נקודים וברודים וישנה חברה לתחבורה המשתמשת בגמלים דו דבשתיים יד ראשונה היישר מ"מנדל גובי". וישנם עוד. אלא מאי? אלו הם כולם ליסטים, גנבים ופושטי עור החפצים להותיר את הפסז'ירים אפילו ללא טרטימר שחוק אחד לרכישת נאד גינס להרווית הנשמה הצמאה והמשתוקקת למעט נוזלים.
אך לא איש כמייקל שומאכר שלנו יכנע לסחטנותם המחוצפת של כנופיות הליסטים העושקות דלים והרוצצות אביונים. הוא ילמדם לקח כמובן ויכה אותם מכה אחת אפיים עד כי יוציא מהם את הפרשדונה.
שומאכר זה, הינו רכב רב פעלים ונסיון ובוגר קורס התחזוקה הגבוה לרכבי ברזל (המבחן הסופי בקורס נערך על רכב שי האק הידוע לשמצה והמטיל אימה על כל העממים). שמח, טוב לבב, זחוח וליבו בוטח , יצא לו שומאכר לשווקים וזאת לאחר שקרא את כל הפשקווילים המספרים על רכבי הברזל שנותרו מהקרב האחרון של סיסרא נגד ברק בן אבינועם.
שכח ידידנו את תוצאות הקרב ההוא ויאמר לעצמו מי עוד כמוני ידע לאתר רכב ברזל שבע קרבות שעבר ריסים רבים אך עתידו עוד לפניו. לעצמו בשקט לחש, מייקל פיל, מייקל פיל, מייקל פיל אוטומוביל. ויבוא אל אמורי אחד אשר לו רכב ברזל שבע קרבות, ריסים מרובים אך גווניו חביבים. גם חלקת לשונו דבש נטפה וישבה את ליבו של מייקל שומאכר ידידנו. ויפתח שומאכר את נרתיקו וישקול לידי האמורי את טרטימריו האחרונים ויצא לדרכו שמח וטוב לבב יען כי הביס את האמורי ושלשל לכפותיו החוטפניות טרטימרים פחות מאלו שחפץ האמורי.
פנה ידידנו לדרכו כאמור והשמחה בליבו. עבר ריס או שניים ולפתע מעשה שטן ורכב הברזל עמד מלכת כמו חמד לו לצון.
מייקל ידידנו עשתונותיו עמו ויפנה לרכב הברזל ויאמר לו סע. ולא יסע.
בשעה זו, נקלעה למקום אורחה המובילה פרקמטיה והרכב איש טוב היה. ויאמר הרכב לשומאכר ידידנו: מן הסתם אחא, השיב מצמדך את נשמתו לבורא העולם כי תש כוחו ופג דיסקו ואולי אף ניטיו נשחקו ברבות הימים כי ריסים רבים צעד בדרכים ועיף.
ויאמר הרכב לשומאכר הבה ונרתום את רכב הברזל לאורחה- אם ייטב בעיני אדוני - ונובילכם אל הכרך הגדול וונקה אשר ליד הנהר. ויאמר מייקל , לו יהי כדבריך. וכך היה .
ובכרך הובא רכב הברזל אל בעל האוב אשר צפה בשמים, צפה בשומאכר, מולל בעשבים ונהם בקול גדול הבו לי מיד 950 טרטימרי זהב למען יוכל רכב הברזל להניע שוב את עגבותיו המפוטמות והחלודות. ומייקל, נפלו פניו יען כי ריקה היתה אמתחת טרטימריו. ויחשוב, ויסבור ויעבדו שרעפיו עד הופיע המלאך בחלומו וכך אמר לו המלאך: אבא פיל, אבא פיל, אבא פיל אוטומוביל. הוא מוביל אותם לאן? כמובן לבנק. וישגר מיד נשתוון, וזה פתשגן הנשתוון: כדנא תאמרו להון, שאו פעמיכם אל בית המשכון, טלו טרטימרים רבים מחול הים, שימו בידי האכשדרפנים שישימו פעמיהם לכאן בבהילות מרובה ומטען הטרטימרים אתם.
ואבא פיל לא זריז היה ובמקום להחיש פעמיו אל בית העבוט, שאלה שאל. ותעל חמתו של מייקל השמימה ויפן למלאך העליון, נשק יום הדין. אמיניו. לא אשת להג היא כי אם אשת חיל ויקר מפנינים סחרה. תחילה זעמה וזעפה, אחר כך החישה פעמיה לבית העבוט, הכתה אל החומש את הלבלרים למען יחדלו משתות היין מתוך מזרק ולאכול עגלים מתוך מרבק ויעמיסו כהרף עין את הטרטימרים על האכשדרפנים הבהולים בדרכם לכרך שעל הנהר. וכך היה. ותשוב אימיניו מעמל יומה למשכנה ותרגז על אבא פיל ותעל שוועתה השמימה.
יתר עוללותיו של מייקל שומכר הרי הם כתובים בספר דברי הימים..."
לביאורים, תרגומים וכולי - נא לפנות לקודקוד.