המשך ישיר לעלילות שסופרו בקטע נקמתו של מייקל שומכר.
ועוד ימים רבים היה מייקל בדרכי ההרים ובדרכו פגש כותים ופריזים אשר נשאו פעמיהם אל ההרים הגבוהים.
ויבוא היום ומייקל לסיים עמד את מהלכי יומו זה ואף קרב והלך אל מקום המנוחה מעמל יום המסע העשרים ואחד. וילך מייקל על צוקים שנים וצרורו על גבו ולפתע מעשה שטן ואף יד זדונית ומרושעת הקישה ברשעות על גבו של מייקל וההלך נטה ומט לנפול עד כי משכהו צרורו אל צוק אחד ומיד אף אל הצוק השני. צוקים אלו מרושעים היו עד מאוד ויחבטו קשות את כתפו של מייקל עד כי הסיעוה אל מחוץ ממקומה.
ומייקל שרוע הוא על גבו דואב ומכאוביו רבים. והשם הקרה לו כותית אחת אשר שיבה זרקה בשערה ולבה רחום וחנון. חיש קל אצה אל מייקל, את צרורו הסירה מעל גבו הדואב ואף מים חיים השקתה אותו. לכותית זו כלי עזר רבים היו ואף כלי היודע מקום. כותית זו הנה גם אשת תושיה ועל כן אחזה מיד בשני פריזים שמהלכים היו בדרך וצוותה אותם לחוש אל בית העזר אשר מצוי כמטחווי קשת ולהזעיק את אנשי העזר רחומי הלבב. והפריזים חשו לדרך ומקץ שעות מועטות הופיע בשחקים ציפור ברזל אשר ממנה יצאו אנשי העזר ואף דרגש ירד משמים והיה הדרגש רתום לעבותות אשר העלו את מייקל אל קרביה של ציפור הברזל בעוד זו מעופפת בשחקים.
ותעופף הציפור אל בית המזור אשר בכרך "טרבה". והציפור הקיאה את מייקל מעם קרביה ויובילוהו אנשי העזר אל תוככי בית המזור. וחכמי המזור באו אל מייקל ויסובוהו כדבורים, וימושוהו, וישקוהו בשקויים למען תיפול עליו תרדמה עזה. וכך היה ובעוד מייקל נם את תרדמתו ובכוחם כי רב הדפו אנשי המזור את הזרוע הדוויה אל תוך מקומה. ותעל שוועתו של מייקל, אגב תרדמתו, השמימה.
ויהי מקץ שעה קלה ויעור מייקל וירא כי קשורה זרועו בעבותות והוא ספון במיטת בית המזור. ויטול מייקל את שח הרחוק מתוך צרורו וישוחח עם שר המאה אשר מעבר לים. וישאג מייקל אל שר המאה בזו הלשון:
הנמצאת אשת החיל לידך?
ויען שר המאה, איננה. דבר כי שומע עבדך.
וישאג מייקל את אלו המילים, לא אכחד ממך דבר ודברי גבבה לא אגבב ואף לא את חריוני השור אביא אל אוזניך.
מעוד מעדתי מעם הצוקים (ובודאי דחפני זד....), זרועי הוסטה ממקומה אשר משאר הימים, ציפור הברזל אספתני אל בית המזור ואנשי המזור – ברכה על ראשם – השיבו זרועי אל מקומה מקדם. ועתה ספון אני על מיטת בית המזור.
ויקוו מייקל כי יוכיחו שר המאה על מעלליו אך לא כן עשה שר המאה ורק שאל הבא מזור לזרועו.
ומקץ שעה קלה שבה אשת החיל אל המעון. וכה אמר לה שר המאה, התחפצי לתת עיניך במקום בו נמצא מייקל בעת הזו?
ותען, חפצה אני.
ויחושו שר המאה ואשת החיל אל הכלי המרצד ויביאוהו אל תוככי נשתוון ה"גוגל מפס" אשר בו הותיר מייקל בטרם צאתו את עקבותיו ואת שמותיהם של בתי המרזח בהם יעביר את לילותיו בהרים הגדולים. ושר המאה כיוון אל הכרך "טרבה" ואף הרחיב והגדיל את הנשתוון עד כי בית גדול נראה ובכתבי חרטומים קטנים רשום שמו.
ויאמר שר המאה לאשת החיל ואף באצבעו הצביע "בבית טוב זה מצוי מייקל בעת הזו". ותחקור אשת החיל את שר המאה "כיצד יודע אתה כי שם הוא ומה מעשיו בבית זה? " ויען "יודע עבדך יען כי בשח הרחוק הודיעני". ותמשך לחקור כמנהגה משאר הימים "מהו בית זה?" ויען "בית". ותקרב אשת החיל את מבטה אל הנשתוון ואל כתב החרטומים ותראה כי אומרים הכתובים את זו הלשון: המזור הידוע הקרוי על שמו של הביגור הגדול.
ותשאל בזעם, אשת החיל, מה לו למייקל במזור הידוע? ויען לה שר המאה במנה אחת אפיים, יען כי מעד מן הצוקים, זרועו ממקומה הוסטה, ציפור הברזל אל בית המזור הביאתהו, אנשי המזור הדפו זרועו הדוויה למקומה משאר הימים ועתה נח מייקל על מיטתו בבית זור.
ותתן אשת החיל מבטיה הנוקבים בשר המאה אשר לא מצא מקום מסתור ממבטים אלו. באלם מוחלט אמרו המבטים "האשם כולו בך ועוד אבוא אתך חשבון". ויתכווץ שר המאה עד כי הפך לשר המחצית וימצא מסתור מן המבטים.
ימים ארוכים עמלו אשת החיל ושר האחד למען תמצא ציפור ברזל להביא את מייקל חזרה לנווהו. ומקץ ימים אחדים נמצאה ציפור אשר לקחה את מייקל ואף בארמון הציפור הושם עם שועי עולם ולא באוהל הדל של דלת העם הספונים איש על גב שכנו. ומייקל איש תושייה הוא. ויאמר לאמה אשר בציפור והיא אמונה על טובתם של שוכני ציפור הברזל אשר בארמון. אינני מלוגמי התירוש ואף לא ייטב תירוש בעיני. אך איתרע מזלי ומכאובי זרועי גדולים מנשוא ובשל כך אם מצאתי חן בעיניך השקיני יין מתוך מזרק והאכיליני מתוך מרבק. והאמה, טובת לב היתה ותשק את מייקל בכל העת בה היתה ציפור הברזל במעופה.
ובהגיע הציפור אל קינה אשר אצל בן גוריון ובעוד אשת החיל ושר המחצית ממתינים בכליון עיניים ויופיע מייקל ולידו עבד כנעני הנושא את צרורו ומייקל מזמר, מרקד ורן את זמירות התירוש אשר השקוהו הערלים בעל כורחו. ויטלו אשת החיל ושר המחצית את מייקל ותחבושותיו ויביאוהו לנוה.
ויתר עלילותיו ומעלליו של מייקל במגילות האחרות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
