הרפתקאות הצב-נחש

בפוסט אחר, שכותרתו "חוסרים", הבטחתי להספיד את קפוצ'ון הפליס הכחול הי"ד. אז בלי הקדמות נוספות, קבלו את

הבלדה על הקפוצ'ון מאת קפוצ'ון

מעיר אורות, בין בולנז'רי ופטיסרי

מעבר להרים ולים

באת אליי

ללא יומרות, ללא רושם מיוחד

A diamond in the rough

לעג וצחוק קידמו את פניך

בכל אשר תפנה – רק בוז וזלזול

אבל אתה ידעת

צדקתך לאור עוד תצא,

תצא

בליל סופה וסער

ליל גשם וברד

מציקלון ממורטט יצאת לאור הברקים

ובמבחן המים והאש הוכחת כי

מגזע אלופים אתה

וכך כבשת לך מקום

בין ענקי דורך

לכתרך נקשרו זרים

ושמך נישא בפי כל

ובליל חשכה אחר

ליל מצוק וצרה

יד ידיד הפקירה,

אין קול עונה לקריאה לעזרה

גורלך לשבט נחרץ.

איה אתה, קפוצ'ון אמיץ?

האמנם אורחת גולנואידים אותך חטפה?

הנפרדו גורלותינו,

או שמא,

בסוף הדרך, ניפגש?

לפני 23 שנה

שמשון נולד. שבועיים אחריו נולד יובב.

לפני ארבע שנים וחצי

שמשון ויובב מתגייסים לצה"ל, ודווקא לצנחנים. נפגשים בטירונות ויש קליק מיידי.

לפני שנה וחצי

שמשון ויובב משתחררים. אנחת רווחה נשמעת מתל השומר ועד לשכת הרמטכ"ל בקריה.

לפני שנה

השמות שמשון ויובב צצים במחשב של משרד הקישור של פלס"ר XXX.

לפני חצי שנה

אחרי עבודה של שנה כשליח פיצה (שמשון) ומוכר בפיצוציה (יובב) הם מגשימים את חלומם וטסים לטיול הגדול למזרח. אחרי יומיים בדלהי הם יורדים לגואה, לנוח קצת לפני הטרק בלדאק.

לפני חמישה חודשים

עדיין בגואה. פצצות לגבות.

לפני שלושה חודשים

גואה. סקקה לרקה, רסיסים לריסים, קסאם שתיים בין העיניים.

לפני 32 יום

אופס, נגמר הכסף. צריך לחזור לארץ.

לפני חודש

חוזרים לארץ.

לפני 29 יום

שמשון ויובב מקבלים, כל אחד לביתו, מעטפה ירוקה.

לפני חמישה ימים

שמשון ויובב מתייצבים בשערי בא"פ לכיש, לשירות מילואים ראשון. ניגשים לש.ג., שמשון שואל "אז'י, איפה פה זה פלס"ר XXX?"

לפני חמישה ימים פחות ארבע שעות

שיחה עם המח"ט. זמן לשאלות של החיילים. שמשון: "כמה זוזים לוקח היום מח"ט הביתה?". יובב: "איך זה לנסוע על BMX כל היום?"

לפני חמישה ימים פחות שבע שעות

מתכוננים לתרגילי לילה. מדליקים נצנצים, שישמשו כגבולות גזרה. למראה הפלא מתחיל שמשון בריקוד טראנס סוער מסביב לנצנץ, בעוד יובב מאיץ בו במחיאות כפיים ובצעקות "אצ'ה, אצ'ה אצ'צ'ה!".

לפני חמישה ימים פחות עשר שעות

9.3.04

תחקיר ארוע זריקת נפץ

1. ב 9.3.04 בשעה 21:00 נערכה עליית משמר בבא"פ לכיש.
2. לפני עליית המשמר ביקשה הקצינה התורנית, חוחית, מהח"מ את רשימת השמירה של חיילי הפלס"ר.
3. בזמן הכנת הרשימה דיבר החייל שמשון, מ.א. 7654321 עם הקצינה התורנית. בזמן שיחתם הוא הצית נפץ וזרק אותו לאויר. הנפץ התפוצץ במעופו.
4. דברי החייל שמשון בהתייחסו לאירוע: "היינו כולנו ביחד, דיברנו וצחקנו, וזרקתי נפץ לאויר.זרקתי את הנפץ בלי שום סיבה. בומבולנט."
5. החייל הנ"ל הינו חייל חדש בפלוגה, שזהו יום המילואים הראשון שלו.

סיכם: קפו צ'ון, סגן, פלס"ר XXX

כנגד שלושה מילואימניקים דיברה מש"קית הקליעה: עייף, רעב וחרמן.

עייף

המילואימניק תמיד עייף. רק תן לו להניח את ראשו על משטח (אופקי, אנכי, אלכסוני או משונן) וכבר עיניו נעצמות, שריריו המשורגים מתרפים ונשימותיו הופכות רדודות וקצובות. ראיתי דוגמאות רבות לתופעה זו, ראיתי שינה תוך כדי שיעור, תוך כדי נסיעה בטלטולית ותוך כדי תרגיל חי"ר. אבל מי שלא ראה את סמ"ר (מיל.) שמש ישן בין כדור לכדור במטווח 250 מ', ועדיין מכניס 10 מ-10 בעיגול הפנימי, לא ראה את השינה המילואימניקית מתעלית לדרגת אמנות.

רעב

למרות הנטייה הטבעית של המילואימניק (הייתי מקדיש לה סעיף אבל זה היה הורס את הכותרת) לקטר, דווקא על האוכל אין לי טענות. צה"ל הפנים שהצבא הולך על קיבתו, והאוכל המוגש לחיילי המילואים עולה ברמתו על האוכל המוגש בחלק מקפיטריות ההייטק (מה שלא בא להחמיא לאחרונות). תוסיפו לזה את העובדה שמרגע לבישת המדים הירוקים אתה נתקף ברעב בלתי פוסק, ותקבלו בולמוס זלילה דומה לזה של הגרגרן ב"Seven". אז ביומו האחרון של האימון שלפני, אחרי ארוחת ערב ועוד פיצה בשק"ל (השק"ם מת, יחי השק"ל החדש), החלטנו שמגיע לנו אפטר. עלינו אל עיר הקודש, אספנו את החמור והתיישבנו על הבר ב"צ'אקרה". טבעות הפילה היו נהדרות וכך גם פרוסות הטונה האדומה, אבל בעיקר חיממה את הלב תגובת אנשי המקום למראה המדים. קיבלנו מגש אנטיפסטי שלא הזמנו, ועם החשבון הגיעה גם עוגת תפוחים בגלידה, על חשבון הבית. תקנו אותי אם אני טועה, אבל בתל אביב זה לא היה קורה.

חרמן

שוכבים בין הכלניות, בין תרגיל למשנהו, ובוהים בעיתון, בחלקים שמעולם לא ידעתי שקיימים מחוץ למילואים. פה דוגמגישה, שם כוכבנית-לשעה, וכולן מרתקות אותנו. הברמן השווה מעיף מבט בתמונה של הבנות של צביקה, ומייד הוגה מונח שילווה אותנו לפחות עד סוף הקו: פיק-סנדוויץ'. נסו ותיהנו.

ועוד משהו

אז כן, חזרתי לחופש לכמה ימים. ורק הגיג מילואים אחרון, לפני החזרה לחיי היומיום (שלפני החזרה למילואים): איך זה שעל כל קיטבג בצה"ל כתוב במרקר כחול "סטולר"?