הרפתקאות הצב-נחש

לא ברור לי עדיין, העניין הזה. מילא שהבלוג שלי מקום ראשון בחיפושים אחרי "הר עריף". זה סביר. מקום שלישי בחיפוש אחרי "קפה נוגה" – תמוה מעט, אבל נגיד. כך גם מקום שמיני בחיפוש אחרי "הנמלה". אבל מקום ראשון בחיפוש אחרי "יצחק שן זהב"? קטונתי.

[ותרשו לי לא להגיב להיותי מקום ראשון בחיפוש אחרי "זרגיג שחור". תודה]

עדכון:

לא ייאמן, אבל אני רק מקום שני בחיפוש אחרי "קפוצ'ון"! מי זה פרינטמול בכלל? דיר באלאק, חנן כהן.

בואי נימלט מהמירוץ המטורף הזה קצת, אולי לשבועיים.

נימלט מחיפוש הדירה, דיוני החוזים, האריזות הבלתי-נגמרות (את בטח מעקמת את הפנים בחיוך הנהדר הזה וחושבת "אתה מתכוון הבלתי-מתחילות") והקניות באיקאה או רחוב לווינסקי.

נימלט מהעבודה שלא נגמרת, מלילות, מימי שישי. מישיבות, תככים פנים-משרדיים, הצעות קידום, בוסים מפרגנים וקולגות שלא. מדילמות מוסריות ופתרונות פרקטיים. מעימותים בלתי נמנעים, וגם מכמה שהימנעות מהם רק תביא עימותים יותר גדולים.

נימלט מהאנשים, מאנשים שצריך לרדוף אחריהם כל היום, להתחנן, לדחוף, לתמרן. מהאנשים שרודפים אחרינו כל היום, שמתחננים, שדוחפים, מתמרנים.

נימלט מהחום המהביל והלח של מישור החוף החנוק והמחניק, מהעצבים בכבישים, מהטלוויזיה המטומטמת והמטמטמת, מהגירוש וההתנתקות, מתמונות שקורעות את הלב ומכאיבות לראש.

בואי להרים לקצת זמן, אולי לשבועיים.